פורמליזם (מתמטיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הפורמליזם כשיטה: - בעקבות דף השיחה
שורה 34:
האסכולה הפורמליסטית אימצה את התזה האקסיומטית של [[דויד הילברט]] הטוענת כי ה[[מתמטיקה]] היא [[נוסחה|הנוסחאות]] הקונקרטיות עצמן, שהן אוסף עצמים קונקרטיים המהווים אותיות, ולא משמעות כלשהי שנייחס לנוסחאות. כלומר: לעצמי המתמטיקה אין שום משמעות כי הם לא מורים על שום דבר מלבד עצמם. כדי להשיג מצב כזה, פיתח הילברט שיטה של "הגדרה מקופלת" בה העצמים המתמטיים מוגדרים בשלמות על ידי ה[[אקסיומה|אקסיומות]] אותן הם מקיימים (ראה למשל: [[נקודה (גאומטריה)|נקודה גאומטרית]]). כאשר הילברט ניגש לנסח את התזה הזאת הוא הושפע מאוד מ[[עמנואל קאנט]] ומטרתו הייתה להעניק למתמטיקה ולמשפטיה ודאות מוחלטת ושלמות (כלומר: התורה המתמטית מכילה רק את מה שהמתמטיקאי מכניס לתוכה, כך שהוא יכול להכירה באופן שלם ובלתי אמצעי).
 
על סמך תזה זו פיתח הילברט [[תוכנית הילברט|מפעל שלם]] שמטרתו היה לבסס את המתמטיקה במסגרת ההצרנה (פורמליזציה) המלאה שלה וניסוח [[ריגורוזי]] ומקיף של האקסיומות העומדות בבסיסה. תוכנית זאת התגלתה כחסרת תוחלת, אחרי שהלוגיקן האוסטרי [[קורט גדל]] הוכיח את [[משפט אי השלמות של גדל|משפטי האי-שלמות שלו]] שהוכיחו שאי אפשר לנסח תורה אקסיומטית המכילה את ה[[אריתמטיקה]] שתהיה גם [[עקביות (לוגיקה)|קונסיסטנטית]] וגם שלמה (כלומר: כל טענה אפשר להוכיח או להפריך במסגרת האקסיומות. או במילים אחרות: לא קיים משפט אמיתי שאי-אפשר להוכיח באמצעות האקסיומות). תגלית זו הנחיתה מכת מוות על התוכנית של הילברט.
 
למרות שהפורמליזם כשלה כפילוסופיה יסודית ומקיפה, היא פרחה ביותר כשיטת עבודה וכחלק מהתרבות המתמטית.