תורת הקבוצות הנאיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''תורת הקבוצות הנאיבית''' הוא שמה של גישה אלמנטרית ל[[תורת הקבוצות]], שאותה פיתח [[גאורג קנטור]] בסוף [[המאה ה-19]]. התורה עוסקת במושג ה'''[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]]''', שהיא אוסף מופשט של איברים, והיא מאפשרת טיפול מתמטי מדויק במושגי יסוד במתמטיקה כגון [[יחס]], [[פונקציה]], [[מספר]] ו[[אינסוף]].
תורת הקבוצות המודרנית מבוססת על גישה אקסיומטית מדוקדקת (ראו [[אקסיומות צרמלו-פרנקל]]); הטיפול במושג הקבוצה באופן ישיר קרוי "תורת הקבוצות הנאיבית".
 
את תורת הקבוצות החל לפתח [[גאורג קנטור]] ב-[[1870]], בעקבות קשיים שהתעוררו בתורת ה[[פונקציה ממשית|פונקציות הממשיות]]. קנטור חקר קבוצות של [[נקודת אי-רציפות|נקודות אי-רציפות]], ואחר-כך קבוצות כלליות יותר. את מחקריו סיכם בשני מאמרים שפורסמו ב-[[1895]] וב-[[1897]] תחת הכותרת "תרומה ליסודות התאוריה של מספרים טרנספיניטים" (במקור - בגרמנית), בכתב-העת [[Mathematische Annalen]]. הגדרתו של קנטור לקבוצה הייתה: