פיקוד האוויר האסטרטגי – הבדלי גרסאות

'''פיקוד אווירי אסטרטגי''' (Strategic Air Command או בקיצור-SAC) היה ענף צבאי של [[צבא ארצות הברית]] אשר היה אחראי על ארסנל ה[[נשק גרעיני|נשקיםנשק הגרעינייםהגרעיני]] של [[ארצות הברית]] החל מה[[טיל בליסטי|טילים הבליסטיים]] עד ה[[מפציץ|מפציצים]] אשר נשאו נשק גרעיני ו[[תדלוק אווירי|מטוסי התדלוק]] שתידלקו אותם באוויר]]. כמו כן היה אחראי על התקפות גרעיניות בשטחי [[ברית המועצות]] במקרה של [[מלחמה]].

הפיקוד הוקם ב-[[21 במרץ]], [[1946]], כאשר חיל האוויר של הצבא האמריקני התפצל ל-3 פיקודים שונים: פיקוד אווירי אסטרטגי, [[פיקוד אווירי טקטי]], והו[[פיקוד אווירי הגנתי]]. הבסיס הראשון הוקם בבסיס חיל האוויר האמריקני, שדה בולינג בוושינגטוןב[[ושינגטון|ושינגטון]] והמפקד הראשון של הפיקוד היה [[ג'ורג' ס. קנדי]].

מטרת הפיקוד, מפיו שלכדברי ראש המטה הכללי הראשון של חיל האוויר של ארצות הברית, [[קארל ספאץ]]:

:לבצע פעולות רחוקותארוכות טווח בכולבכל חלק של העולם, באופן עצמאי או באופן משותףבמשותף עם שאר חילות; לבצע סיור מודיעיני מקסימלי בים או ביבשה, באופן עצמאי או בשיתוף עם שאר החילות, לספק יחידות לוחמה המסוגלות לעמוד במשימות המתישות והאינטנסיביות ביותר הנלחמות עם הנשקיםהנשק המתקדמיםהמתקדם ביותר; לאמן ולהכשיר אנשים לפיקוד ותחזוקתולתחזוקת הכוחות האסטרטגיים בכולבכל העולם; לבצע משימות מיוחדות בכולבכל פעם אשר ראששראש המטה הכללי יצווה על כך.

בהתחלה המשימותבתחילה לא יוחסו המשימות לשימוש בנשק גרעיני, כיוון שאז ברשות הפיקוד לא עמד עדיין נשק שכזה לשימוש. ב-[[16 בספטמבר]] [[1947]], לאחר שחיל האוויר האמריקני איחד את ענפיו השונים והפך לארגון גדול יחיד, עבר בסיס הפיקוד ל[[אומהה]], [[נברסקה]].

ב[[אוקטובר]] [[1948]] קיבל את הפיקוד הגנרל [[קורטיס לימאי]] קיבל את הפיקוד, וביצע שינויים נרחבים בארגון החל במבנהו ועד למשימות שהוא יבצע. לימאי, שהגה את תוכנית ההתקפה האמריקנית על האי היפני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היה מאמין אדוק בכוח ההפצצה האסטרטגית, והאמין שרק על ידי הפצצת נקודות תרופה ושמירה על סטטוס "הפצצה במקרה הצורך" והרתעה ניתן להשיג [[שלום]].

תחת פיקודו של לימאי, הפך הפיקוד אוויריהאווירי אסטרטגי הפךהאסטרטגי לאחת מהכוחות החזקים בצבא אמריקהארצות בכולהברית בכל הקשור למדיניות אסטרטגית בבזמן [[מלחמההמלחמה הקרה]] נגד ה[[סובייטים]], שהתבססה על הרתעה גרעינית, כלומר: מניעת מלחמה כוללת באמצעות הטלת איום והפגנת כוח,. מניעהלכן ממלחמההיה כוללת, ולכן המוטו שלמוטו הארגון היה - '''"שלום הוא מקצוענו'''".

לימאי, שהיה מאמין גדול בהתקפה ראשונית ומכרעת, האמין שעל SACהפיקוד האווירי האסטרטגי להיות מוכניםמוכן למקרה של איום סובייטי, ולכן הגה, עוד בימים המוקדמים של הארגון, הגה תוכניות תקיפה נרחבות בשטח רוסי למען ניטרול או הפחתת יכולת השבת התגובה שלהםשל הרוסים לאחר מקרה של התקפה אמריקנית,. כמו כן בנה לא מעט תוכניות ריגול בשטח האוייברבות באמצעות [[מטוסי ביון]] וסיור בשטח האוייב.

בתחילתובתחילת שלימי הפיקוד עמדו לרשותו לא מעט מפציצי [[B-29]] שעברורבים אתשנעשה מלחמתבהם שימוש במלחמת העולם השנייה שמעטים(רק מהםמעטים אומנםמהם יכלו לשאת נשק גרעיני), ומספר [[B-36]] שעברו שדרוגים (שדרוג מנועים והוספת מקלעים). לאחר מכן הארגון החל הארגון להתמקד בבניית מפציצים בעלי פרופלוריםמדחפים, ובעתובשיא שיא העוצמה של הארגוןעוצמתו הואהיו מנהלו 1,500 מפציצים (רובם B-47).

כאשר הטיליםהפכו הבין-יבשתיים (ה[[טיל בליסטי|טילים הבין יבשתיים]]) הראשונים היו פעיליםלפעילים, הוחלט להעמידם לרשות SACהפיקוד האווירי האסטרטגי, דבר שהגביר אף יותר את עוצמת הרתעתם בכוח הגרעיניהרתעתו.

קורטיס לימאי עזב את פיקוד הארגון ב־ב-[[1957]] לטובתוהחליף אותו הגנרל [[תומס ד. פאוור]], ששירת בתפקיד עד [[דצמבר]] [[1964]]. ואחריואחריו התמנה הגנרל [[ג'ון דייל ראיין]] ששירת עד [[1967]], ואחריו הגנרל [[ברוס ק. ראיין]] שהיה בתפקיד עד [[1972]].

ב־ב-[[1992]], לאחר נפילת [[מסך הברזל]] והתמוטטות [[ברית המועצות]], הארגון נסגר הארגון רשמית וכולוכל משאביו ובסיסיו הועברוהוכפפו ל[[חיל האוויר האמריקני]]. מעט ומעטמכלי מנשקיוהנשק הגרעיניים הועברו ל[[חיל הים האמריקני]].