החטא הקדמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט', מיון
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 14:
על-פי פאולוס, מרגע הגירוש מגן העדן חיים כולנו, צאצאיהם של אדם וחווה, בעולם שקרי - עולם ה'גוף' וה'חומר', הוא עולם ה[[חטא]] שסופו ב[[גיהנום]], וזאת בניגוד לעולם האידאלי - עולם ה'רוח' - שסופו ב[[גן עדן|גן העדן]]. טענה זו קיבלה גוון של חטא ה[[תאווה]], כש[[ליבידו|יצר המין]] הוא המייצג העיקרי של חטאי הגוף, ולכן על-פי הנצרות הוא אחד מהחטאים החמורים.
בשל החטא הקדמון נולדו בני האדם לתוך טבע חוטא, כלומר אינם מסוגלים לחיות מבלי לחטוא, ולפיכך הם מנותקים מהאלוהים, והדרך לגן העדן סגורה בפניהם.
עקב החטא מצפה לאדם ניתוק נצחי מאלוהים. לעומת זאת, כל המקבל את האמונה ב"מושיע" - ב[[ישו]], יוושעייוושע ויזכה לחיי גן עדן בעולם הבא. כל מי שאינו מקבל זאת דינו [[גיהנום]]. תפישה זו היא המשך לתפישה הנוצרית, הפסימית מעיקרה, והרואההרואה בעולם זההזה, עולם ה'גוף', הבל מוחלט, שעל מאמיניה להינתק ממנו ככל שניתן.
 
על פי תפישה זו, ייסוריו ומותו של [[ישו]] היו כולם על מנת לכפר על החטא הקדמון. ומכאןמכאן גם מושג ה'חסד' הנוצרי: האדם יוושעייוושע אם יאמין בכך שישו עבר את הייסורים כחסד למען שחרור ה[[אדם|מין האנושי]] מחטאו.
 
כמו כן התפתחה התפיסה שהאדם משתחרר מתוצאותיו הנוראות של החטא הקדמון על ידי ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]], גם בהיותו תינוק, והשקפה זו הייתה אחד הגורמים לכך שהנצרות הנהיגה טבילת תינוקות.