|
הספר נאסף כנראה ברומא , בתקופתו של הקיסר נירון, על ידי [[יהודי]] [[נוצרי]]. לספר כנראה שלושה מקורות שונים ממחברים שונים שנאספו יחדיו. החלק הראשון (פרקים א'-ה') מספר על מותו של ישעיהו על [[קידוש השם]] בידי [[מנשה המלך|מנשה מלך יהודה]].החוקרים סבורים כי חלק זה נכתב במקורו ב[[עברית]] או [[ארמית]]. לתוך החלק הראשון הוכנסה [[אפוקליפסה]] נוצרית הנקראת '''עלית חזקיהו''' המתארת את רדיפת הנוצרים ברומא בתקופת [[נירון קיסר]]. החלק השלישי , שנכתב במקורו ב[[יוונית]] מתאר את מסעו של ישעיהו בשבעת ה[[רקיע|רקיעים]]. הספר נשמר בשלושה כתבי יד בשפה ה[[אתיופית]] מן המאות 5 - 7.
.3
==תוכן הספר ומשמעותו==
===חלק ראשון===
ישעיהו חוזה כי מנשה , בנו של [[חזקיהו]] לא ילך בדרכי ה'. הוא חוזה כי הוא יעבוד את האל [[בליאר]], וכי הוא, ישעיהו, ימות בידיו של מנשה, ישעיהו מנבא זאת ל[[יוסב]] בנו וגם אומר זאת למלך. חזקיהו רוצה להרוג את בנו, אולם ישעיהו אומר לו כי הדבר לא יצלח בידו. מנשה עולה לכס המלוכה, זונח את אמונת אבותיו ועובד ל[[שטן]], למלאך הרשע [[בליאר]], ששמו גם מנטנבוקוס. ה[[כישוף]] וה[[ניאוף]] פושטים ב[[יהודה]]. מנשה ושריו רודפים את החסידים. נביאי ישראל נסוגים להרים יחד עם ישעיהו, ניזונים מעשבים וחיים שם שנתיים. נביא השקר, השומרוני בלכירא, חובר למנשה ומסית אותו לאסור את ישעיה. האל בליאר חוזה את הרע שיעשו בני ישראל ל[[ישו]] ולכן גורם למנשה להרוג את ישעיהו על ידי ניסורו ב[[מסור]] של [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. בזמן הניסור, בא נביא השר בלכירא ודורש מישעיהו כי יתכחש לנבואותיו, אולם ישעיהו מסרב ומת על [[קידוש השם]].
===חלק שני===
חזון על עלית ישו, השליחים, רוח הקודש , חזרתו של בליאר מלך הרשע לעולם, בדמות נירון קיסר. בליאר יכריז על עצמו כאל וכל העולם יעבוד לו. הוא ירדוף את המאמינים בישו אולם סופו יהיה מר והוא וצבאותיו ישלחו לגיהנום.
===חלק שלישי===
חזונו של ישעיהו על מסעו אל שבעת הרקיעים, מלאכי השרת, ועבודת האל.
==קישורים חיצוניים==
|
