ינס יאקוב ברצליוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orrling (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Orrling (שיחה | תרומות)
רווח מיותר
שורה 14:
'''יֶנְס יַאקוֹבּ בֶּרְצֶלִיוּס''' (או '''ברסליוס'''; ב[[שבדית]]: '''Jöns Jakob Berzelius'''; {{כ}}[[20 באוגוסט]] [[1779]] – [[7 באוגוסט]] [[1848]]) היה [[כימאי]] [[שבדיה|שבדי]]. ברצליוס המציא את ה[[כתיב כימי|כתיב הכימי]] המודרני ויחד עם [[ג'ון דלטון]] ו[[אנטואן לבואזיה]] נחשב אחד מאבות ה[[כימיה]] המודרנית (ראו גם [[המהפכה הכימית]]).
 
ברצליוס, בן למשפחת איכרים, נולד ב[[לינשפינג]] שב[[מחוז אסטרייטלנד]] בדרום-מרכז [[שבדיה]]. סבו, אביו - שנפטר כשברצליוס היה בן שנתיים, ואביו החורג, היו שלושתם כמרים כפריים. ברצליוס למד בבית ספר בעיר וב-[[1800]] סיים לימודי רפואה ב[[אוניברסיטת אופסלה]]. ב-[[1802]] החל לעבוד כמורה, וב-[[1807]] מונה כפרופסור לרפואה בבית הספר לכירורגיה של סטוקהולם. ב-[[1808]] הוא נבחר לאקדמיה השבדית למדעים. ב-[[1810]] התמזג בית הספר לכירורגיה עם המכון הכירורגי (Chirurgiska institutet), כיום [[מכון קרולינסקה]], וברצליוס מונה כפרופסור לכימיה ו[[רוקחות]]. באותה שנה הוא מונה כנשיא האקדמיה השבדית למדעים. ב-[[1818]] התמנה למזכיר הקבוע של האקדמיה השבדית למדעים וקיבל [[תואר אצולה]] מאת [[קרל הארבעה עשר, מלך שבדיה|מלך שבדיה]]. ברצליוס נהג לסייר באירופה ונפגש עם גדולי החוקרים של התקופה. הוא פרש מההוראה ב-[[1832]], הועלה לדרגת [[ברון]] ב-[[1835]] ומ-[[1841]] קיבל קצבה שנתית עד סוף חייו מבית הנבחרים השבדי.
 
זמן קצר לאחר הגיעו לסטוקהולם כתב ברצליוס [[ספר לימוד]] בכימיה עבור תלמידי הרפואה שלו, זו הייתה נקודת ההתחלה בקריירה ממושכת וארוכה בתחום הכימיה. בעודו מבצע ניסויים כחלק מכתיבת ספר הלימוד הוא גילה את [[חוק היחסים הקבועים]], שהראה כי [[תרכובת אי-אורגנית|חומרים אנאורגניים]] מורכבים מ[[יסוד]]ות שונים ביחס קבוע למשקל החומר. בהתבסס על חוק זה הכין ברצליוס ב-[[1828]] טבלת משקלות יחסיים של ה[[אטום|אטומים]], שבה הוקצב ל[[חמצן]] המשקל 100, ושכללה את כל היסודות הידועים בתקופה זו. עבודה זו סיפקה הוכחה ל[[ההשערה האטומית|השערה האטומית]], שלפיה כל התרכובות הכימיות האנאורגניות בנויות מאטומים המצורפים יחד בכמויות של מספרים שלמים. ברצליוס גילה שמשקלם האטומי של יסודות שונים אינו כפולה של משקל ה[[מימן]], ובכך הפריך את [[השערת פרואוט]] (על שם הכימאי האנגלי ויליאם פרואוט (Prout) שכל היסודות בנויים מאטומים של מימן.