אסטרוגן – הבדלי גרסאות

לאסטרוגנים תפקיד מכריע ב[[התבגרות מינית|התבגרות המינית]] של ה[[אישה]] והפרשתם בגיל ההתבגרות גורמת לסימני המין המשניים כגון גדילת שדיים. בימים ה-10 - 28 ל[[וסת|מחזור החודשי]] עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל-50 - 150 pg/ml (פיקוגרם למ"ל) ב[[דם]]; בימים אלו האסטרוגן גורםתורם להכנה של גוף האישה לקליטת ה[[עובר]] על ידי גרימה לעיבוי [[רירית הרחם]] והתפתחות [[צינור חלב|צינורות החלב]] שב[[שד (איבר)|שד]]. בתקופת הווסת, שבה נהרסת רירית הרחם ונפלטת, יורדת כמות האסטרוגן בדם ל-24 - 64 pg/ml. אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן [[היריון]] ו[[הנקה]] (15 - 40 pg/ml) וב[[גיל המעבר אצל נשים|גיל האל-וסת]].

נשים שגופן מייצר כמויות קטנות של אסטרוגן, בייחוד נשים בגיל המעבר, עלולות לסבול מתופעות כגון יובש ב[[נרתיק]]. ניתן לטפל בבעיה זאת על ידי נטילת אסטרוגן באופן מלאכותי-, תופעהטיפול המכונה [[טיפול הורמונלי חלופי]] (HRT, hormone replacement therapy).

אסטרוגן פועל בכך שהוא חודר ל[[תאי האפיתל]] של המערכת המינית ונקשר ל[[קולטן]] (רצפטור), הנקרא [[אסטרוגן רצפטור]]. לאחר הקישור בין האסטרוגן לאסטרוגן רצפטור נכנס הקולטן ל[[גרעין התא]] ומפעיל מגוון של [[גן (ביולוגיה)|גנים]], חלקם קשורים ל[[מיטוזה|חלוקת התא]]. יש לציין כי בשנים האחרונות נמצא שיש שני קולטנים לאסטרוגן-: אסטרוגן רצפטור α ואסטרוגן רצפטור β,. רוב ההשפעה של האסטרוגן מתבטאת בשימוש באסטרוגן רצפטור α.

כאמור, תפקידו הטבעי של האסטרוגן הוא לגרום לחלוקת תאים ברקמות מסוימות כמו רקמת השד וה[[רחם (איבר)|רחם]]. חלק מה[[סרטן (מחלה)|גידולים הסרטניים]] ברקמות אלו מתפתחים כתוצאה מחשיפתם לאסטרוגן. סוגים אלו נקראים סרטן תלוי אסטרוגן. ניתן לנצל את תלותם של התאים הסרטניים באסטרוגן למטרות ריפוי-: נשים המבטאות בגידולים הסרטניים שלהם רצפטורים לאסטרוגן או [[פרוגסטרון]] מגיבות היטב לטיפול הורמונלי בתרופה [[טמוקסיפן]] (Tamoxifen), שהיא [[אנלוגיה|אנלוג]] כימי לאסטרוגן. התרופה נקשרת לרצפטור אבל לא מפעילה אותו. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטמוקסיפן גם כ[[רפואה מונעת|צעד מניעתי]] בנשים בעלות נטייה גנטית לחלות בסרטן השד ו[[סרטן השחלות|השחלות]].

1.# סילוק השרשרת הצדדית של ה[[כולסטרול]] בת שישה פחמנים, לקבלת שלד של 21 פחמנים המשותף לכל הנגזרות של ה[[פרוגסטרון]]- פרגנן (pregnane).

2.# סילוק שני פחמנים בעמדה 20, 21 לקבלת מבנה של 19 פחמנים המשותף לכל ה[[אנדרוגן|אנדרוגנים]]- אנדרוסטן.

3.# הורדת הפחמן בעמדה 19 על ידי ביצוע ארומטיזציה (על ידי האנזים ארומטאז) לקבלת מבנה של 18 פחמנים המשותף לכל האסטרוגנים ונקרא אסטרן.