טולצ'ין – הבדלי גרסאות

מאז יסודה התקיים בעיר ישוב יהודי חשוב. בפרעות ה[[קוזאקים]] ב[[גזירות ת"ח ת"ט|שנות ת"ח ת"ט]] נכבשה העיר ב-[[24 ביוני]] [[1648]] ([[ד' בתמוז]] [[ה'ת"ח]]), לאחר מצור של שלשה ימים ובגידת הפולנים ביהודים, [[טבח]]ו הקוזקים בקהילה היהודית. בין 1,500 ([[יוון מצולה]]) ל-3,000 (נתונים ממקורות אחרים) איש נהרגו בטבח. בעיר התגורר ר' [[יחיאל אשכנזי]], חתנו של [[הבעל שם טוב]], ששימש בה כשוחט. מ-[[1781]] עד [[1788]] התגורר בעיר בנו ר' [[ברוך ממז'יבוז']], ולאחר שעבר ל[[מז'יבוז']] היה מגיע לעיר כל [[קיץ]] לבקר את חסידיו. בעיר ביקרו גם ר' [[נחמן מברסלב]] ו[[בעל התניא]]. המחלוקת המפורסמת ביניהם לבין ר' ברוך התקיימה גם פה. אחרי ר' ברוך ישב על כס ה[[אדמו"ר|אדמו"רות]] חתנו ר' דב בער בן ר' [[שלמה מקרלין]] ולאחר פטירתו בנו ר' שלמה. לעיר הגיעו גם צדיקי בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] והרבי מ[[טולנא]] - ר' יוחנן טברסקי נולד בה. רבי [[נחמן חזן]] ובנו רבי [[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]] ממנהיגי [[חסידות ברסלב]] התגוררו גם הם בעיר. כמו כן נולד בטולצ'ין בשנת [[1900]] אפרים תבורי שהיה פוליטיקאי ישראלי, כמו כן [[יוסף טרומפלדור]] הוצב בתחילת שירותו הצבאי ברגימנט הרגלים הקובני ה־76 שהוצב בטולצ'ין, שם התיידד עם דוד בלוצרקובסקי שהיה אחד מידידיו הטובים ביותר.