תקפו כהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27:
קושיה נוספת על דברי הרשב"א היא מדוע אין בבכור חזקת מרא קמא- הרי הבכור ממון כהן רק מלידתו ובהיותו עובר היה שייך ודאי לישראל. השב שמעתתא הביא בשם בנו (ר' יוסף דובער הכהן) שהבעלות על העובר היא רק אגב אימו ואילו העובר נחשב "[[דבר שלא בא לעולם]]". ביאר דבריו ר' [[שמואל רוזובסקי]] שאמנם יש בעלות על העובר אך הולד הוא דבר חדש ואין החזקה על העובר מועילה למצב החדש של הולד.
 
הקהילות יעקב ({{הערה|קהילות יעקב ב"מ ט,א), וכעין זה כתב בחידושי הגרנ"ט סימן קמה}} תירץ שהבעלות על העובר לא יוצרת חזקת מרא קמא כיון שהיא בעלות לזמן מוגבל בלבד. רק בעלות מוחלטת יוצרת חזקת מרא קמא.
 
===תירוץ הכסף משנה===
 
הכסף משנה {{הערה|בכורות ב,ה ובבית יוסף חושן משפט ראש סימן שטו}} תירץ שהרמב"ם סובר שאין ראית רב חנניא ראיה שכן אפשר לומר שהישראל נפטר על ידי הבהמה מדין מעשר בהמה אף אם הבהמה לא שלו באופן מוחלט אלא ספק שלו ואף אם היא כעת ברשות הכהן ואין מוציאין בידו.
 
הקשו האחרונים {{הערה|תקפו כהן סימן א ועוד}} שהגמרא הרי הביאה את דברי רב חנניא כראיה ולא הביאה דחייה לראייתו ומנין לרמב"ם לדחות את הראיה מסברתו נגד פשט הגמרא.
 
האחיעזר {{הערה| חלק ב סימן לו אות ב}} תירץ את דברי הכסף משנה שכל ראית רב חנניא היא מכך שהקדשת המעשר חלה על בהמה שהיא ספק של הכהן. ראיתו מבוססת על דעתו שמתנות כהונה אינן נגזלות (חולין קלד.) ולכן אין באפשרות הישראל לגזלן ולהקדישן ואילו הרמב"ם פוסק שמתנות כהונה נגזלות ולכן אין בעיה שההקדש יחול גם אם הבהמה ממון כהן ועל כן אין ראיה שאם הכהן יתקוף יוציאו מידו.
 
==קישורים חיצוניים==