אלוני ממרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
האתר זוהה כאלוני ממרא ה[[מקרא]]ית, מקום מגוריו של [[אברהם]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יג|יח}}. {{תנ"ך|בראשית|יד|יג}}}} משערים שבמקום הייתה חורשת [[אלון|אלונים]] בנחלתו של אדם בשם [[ממרא]] שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.{{הערה|ראו {{תנ"ך|בראשית|יד|כד}}. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: {{מדרש|בראשית|מב}}}} לדעת פרופ' [[בנימין מזר]] אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.{{הערה|בנימין מזר, קרית ארבע היא חברון, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל 1970}}
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]] אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי [[חז"ל]] היריד שכונה "ירידה של בוטנה"{{הערה|בוטנה הוא פרי ה[[אלון]]}} נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש ל[[עבודה זרה]] ומשום כך אסרו לסחור בו: {{ציטוטון|שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה}}.{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|ד|דף ד|עמוד א}}. {{מדרש|בראשית|מז|יב}}}} במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".{{הערה|ספרי לדברים שו; ראו גם: [[שמואל קליין]], '''ארץ יהודה''', עמ' 167}} בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס" (שוק עץ האלה). היריד המשיך לפעול גם לאחר [[חורבן בית המקדש]],
במאה ה-4 נבנתה במקום [[כנסייה]] ביזנטית על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה חרבה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה המוסלמית]]. ב[[התקופה הצלבנית|תקופה הצלבנית]] שכנה במקום מצודה קטנה, ומאז היה המקום חרב.
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי [[יוספוס פלביוס]], פעם כ[[אלון]]{{הערה|1="ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" ([[קדמוניות היהודים]], א' י' א').}} ופעם כ[[אלה (עץ)|אלה]]{{הערה|1="העיר הזאת היתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" ([[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf ספר ד, פרק ט, ז]).}}. ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה ה-6]] מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר ה[[מוסקוביה]] (הכנסיה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], כמעט 2000 - כתב עת למדע וטכנולוגיה, גיליון 12, קיץ 1996, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים}}
האתר מוזכר גם בתיאוריו של הנוסע המפורסם מ[[ימי הביניים]], [[פתחיה מרגנסבורג]]. בתיאורו הוא מזכיר זקן אחד שמצאו יושב "באלוני ממרא רחוק משם [מערת המכפלה] וכשבא רבי פתחיה לשם, נטה הזקן למות וציווה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים..."{{הערה|[[אברהם יערי]], '''מסעות''', עמ' 14. ראו גם: יצחק אלפסי, עודד אבישר, ישוב שלא פסק, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל, 1970 עמ' 42}}
==האתר כיום==
השרידים הקדומים ביותר הנמצאים כיום באתר הם שרידי חומה [[הורדוס|הרודיאנית]] מהתקופה הרומית הדומה בתבניתה לכתלי המבנה הנמצא מעל [[מערת המכפלה]] ולכתלי [[הר הבית]], ושרידי הכנסייה הביזנטית. בחצר הכנסייה קיימת באר מים המכונה "באר אברהם". ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] שנערכו בשנות העשרים על ידי החוקר הגרמני מאדר, ובשנות התשעים התגלו מטבעות רבים, המלמדים על עברו של המקום כמקום מסחר מרכזי.
ב-1997, בעקבות [[הסכם חברון]] הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת [[הרשות הפלסטינית]]. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.
| |||