אובייקט מעבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
לפי ויניקוט, 'מרחב פוטנציאלי' ימשיך להתקיים בנפשו של המבוגר, ובו הוא יוכל לשחק, לפנטז וליצור ולהנות מחווית יצירה. בכך מבטא ויניקוט את החשיבות של מרחב פוטנציאלי לביטויו של [[דונלד ויניקוט#עצמי אמיתי|העצמי האמיתי]] ומכאן ליצירתיות ולבריאות הנפשית. אנשים נוקשים שאין להם חלל מעבר, עלולים לחוש איום ממצבים כאלו כמו ספרות בידיונית או משחק תפקידים, וקשה להם "לצאת מעורם" ולהיכנס לנעלי הזולת. לעומתו, אנשי [[פסיכולוגיית האני]] ה[[זיגמונד פרויד|פרוידיניים]] ראו את השימוש באובייקט המעבר כשלב ביניים בין התלות הסימביוטית באם לבין שלב ההיפרדות מהאם וה[[תהליך הספרציה-אינדיבידואציה|אינדיבידואציה]].
ה[[פסיכולוג]]ית והפסיכואנליטיקאית ה[[ישראלי]]ת [[רוני סולן]] טוענת כי מרחב המעבר נוצר באופן יצירתי הן על ידי התינוק והן על ידי האם, כאשר האם "מנצחת" על התהליך. מרחב המעבר מאפשר לתינוק ולאם לחוות את חווית ה[[יחד (פסיכודינמיקה)|'יחד']] כיחסי טריאדה (אם, תינוק ואובייקט מעבר משותף). ולממש את עצמיותם באופן ששומר על הייחודיות של כל אחד מהם.<ref>
== לקריאה נוספת ==
| |||