צנזורה כלכלית – הבדלי גרסאות

*ריכוזיות - תהליך הריכוזיות בעולם התקשורת מתייחס לעובדה שהבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכז בפחות ופחות ידיים. בישראל, שוק התקשורת מתרכז אצל מספר מועט של בעלים, כפי שניתן לראות במפת התקשורת הישראלית,{{הערה|שוקי טאוסיג, [http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article6511.aspx מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית], העין השביעית, 1 בנובמבר 2006}} שפותחה ב-2006 על ידי העיתון לענייני תקשורת, [[העין השביעית]]. תהליך זה מגביר את שכיחות התופעה כיוון שככל שהתאגיד המחזיק בבעלותו אמצעי תקשורת גדול יותר, יש לו אינטרסים כלכליים רבים יותר, ויכולת רבה יותר להשפיע על אמצעי התקשורת ובכלל זה גם להפעיל צנזורה כלכלית.

*קונגלומרציה - [[קונגלומרט (כלכלה)|קונגלומרט]]ים המחזיקים בבעלותם אמצעי תקשורת הם גם בעלים של עסקים מתחומים אחרים, דבר המעודד את הבעלים המשותפים להשתמש בעיתון כדי לקדם את עסקיהם האחרים (או לפחות למנוע פגיעה בהם). חברת [[הכשרת היישוב]] בישראל הינה הבעלים של עיתון [[מעריב]], אך גם מחזיקה בעסקי נדל"ן, ביטוח, מלונאות ובריאות. [[אליעזר פישמן]] מחזיק בעיתון [[גלובס]], אך גם בעסקים רבים אחרים.

*התבססות הולכת וגוברת על פרסום כמקור הכנסה - לפי מחקרים, עיתונים מרוויחים כשני שלישים מהכנסותיהם מפרסומות, ועוד כשליש ממכירות ומינויים.{{מקור}} ערוצי טלוויזיה מסחריים מרוויחים רק מפרסומות. גם אתרי אינטרנט מכניסים כמעט רק מפרסומות. ככל שאמצעי התקשורת תלוי בגופים מסחריים המפרסמים אצלו - כוחם גדל. יוצא, שגוף עסקי שאינו בעלים של אמצעי התקשורת, אך מפרסם אצלו, משפיע עליו כאילו היה הבעלים, או אחד מהבעלים.