הסכמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חיזוק (שיחה | תרומות)
שורה 24:
 
גם בין הרבנים יש מדרגות שונות; יש רבנים המעניקים ברוחב יד הסכמה לכל [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] המובא להם לעיון, ויש כאלה הנמנעים בכלל ממתן הסכמות או נותנים הסכמה רק במקרים נדירים ולאחר בדיקה מדוקדקת של הספר והמחבר. הציבור בדרך כלל יודע לאיזו הסכמה יש לייחס ערך רב ולאיזו - ערך פחות.
 
יש לציין כי יש גם רבנים שמודים בפה מלא כי אין לייחס לכך הסכמה לתוכן הספר. דוגמא לכך אפשר למצוא בהתבטאותו של הרב [[חיים קנייבסקי]] שהשיב לשאלה האם הסכמות הניתנות לספרים הן ראיה לכך שניתן לסמוך באופן מלא על ההלכות המופיעות בספר, וע"כ השיב הרב [[חיים קנייבסקי]]: "בזמננו אין ראיה כלל, כי ההסכמה שנותנים למחבר הספר הוא מצד [[גמילות חסדים]], וכותבי ההסכמות אינם בודקין כלל את הספר, ולפעמים סומכים על חזקת המחבר כידוע"<ref>http://www.bhol-forums.co.il/forum.asp?forum_id=771</ref>.
 
בספרי עיון חילוניים אין חובה לתת רכיב זה, אך מחברים חסרי מוניטין נוטים להסתייע בו לעתים, וגם מחברים בעלי מוניטין אינם בוחלים בו. גודל ההסכמה מחצי עמוד ועד שני עמודים, ובו דברי שבח למחבר ולספרו, מאת בר-סמכא בתחומו של הספר או מאת דמות ציבורית ידועה. דוגמה: "לפני ולפנים", ספרו הראשון של [[אבשלום אליצור]], מתחיל בפתח-דבר מאת פרופ' [[שלמה שוהם]].