תנאי (הלכה) – הבדלי גרסאות

ה[[ראשונים]] חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להעשות על ידי שליח. ה[[תוספות]]{{הערה|בבלי|כתובות|עד|א.}} סבורים כי סברת דין זה הוא מכיון שרק מעשה שיכול להעשות על ידי שליח הוא בכוחו ושליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי [[מנחם המאירי]]{{הערה|שם. וכן כתב ה[[פני יהושע]] במסכת גיטין דף ע"ה ע"א.}} סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. ה[[אחרונים]] מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את [[חלות]] המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח, הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם. ה[[פני יהושע]]{{הערה|קידושין ע"ה,א בקטע המתחיל "וי"ל".}} מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי.