הבדלים בין גרסאות בדף "תנאי (הלכה)"

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 שנים
עוד קצת הגהה. ותודה על הערך
(הגהה)
(עוד קצת הגהה. ותודה על הערך)
* '''קודם למעשה''' - אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין.
* '''תנאי כפול''' - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא.
* '''הן קודם ללאו''' - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי.
* '''תנאי ומעשה בשני דברים' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה, ועוד.
 
גם המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת{{הערה|תוספות ישנים, במסכת קידושין נו,א.}} בכך שמכיוןשמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכויןמתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה ל[[רקיע]] או תרד ל[[תהום]] וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.
 
אחד מהכללים המגבילים את הכלל ההלכתי המכונה תנאי הוא,קובע שרק מעשה שיכול להעשותלהיעשות על ידי [[שליחות|שליח]], כמו [[קידושין]] ו[[גירושין]], ניתן להגבילו על ידי תנאי. לעומת זאת, מעשה שלא ניתן למנות שליח כדי לבצעו, לא ניתן להגבילו על ידי תנאי. אחדאחת מהדוגמאות היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להנשאלהינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להנשאלהינשא לה, עליו לבצע מעשה [[חליצה]], המתיר את האשה להנשאלהינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיםמאתיים זוז, ניתרתמותרת האשה להנשאלהינשא לבעל אחר.
 
ה[[ראשונים]] חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להעשות על ידי שליח. ה[[תוספות]]{{הערה|בבלי|כתובות|עד|א.}} סבורים כי סברת דין זה הוא מכיוןמכיוון שרק מעשה שיכול להעשותלהיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ושליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי [[מנחם המאירי]]{{הערה|שם. וכן כתב ה[[פני יהושע]] במסכת גיטין דף ע"ה, ע"א'.}} סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. ה[[אחרונים]] מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את [[חלות]] המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח, הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם. ה[[פני יהושע]]{{הערה|קידושין ע"ה,א בקטע המתחיל "וי"ל".}} מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, [[נדר|נדרים]] ו[[שבועה|שבועות]] שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.
 
בזמנינובזמננו רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא יעשו בו תנאים המפיריםהמפרים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אומניםאמנים המגבילים את השימוש באלבום אותו הם מפיקיםשהפיקו בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.
==ראו עוד==
*[[גט על תנאי]]
58,042

עריכות