תנאי (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
* '''תנאי ומעשה בשני דברים''' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה.
 
==כללים נוספים לקיום התנאי==
המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת{{הערה|תוספות ישנים, במסכת קידושין נו,א.}} בכך שמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה ל[[רקיע]] או תרד ל[[תהום]] וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.
 
אחד מהכללים המגבילים את הכלל ההלכתי המכונה תנאי קובע שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי [[שליחות|שליח]], כמו [[קידושין]] ו[[גירושין]], ניתן להגבילו על ידי תנאי. לעומת זאת, מעשה שלא ניתן למנות שליח כדי לבצעו, לא ניתן להגבילו על ידי תנאי. אחת מהדוגמאות היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להינשא לה, עליו לבצע מעשה [[חליצה]], המתיר את האשה להינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיים זוז, מותרת האשה להינשא לבעל אחר.
 
ה[[ראשונים]] חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להיעשות על ידי שליח. ה[[תוספות]]{{הערה|בבלי|כתובות|עד|א.}} סבורים כי סברת דין זה היא, מכיוון שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ובשליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי [[מנחם המאירי]]{{הערה|שם. וכן כתב ה[[פני יהושע]] במסכת גיטין דף עה,א.}} סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. ה[[אחרונים]] מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את [[חלות]] המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם.

ה[[פני יהושע]]{{הערה|קידושין עה,א בקטע המתחיל "וי"ל".}} מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח, המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, [[נדר|נדרים]] ו[[שבועה|שבועות]] שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.
 
בזמננו, רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא ייעשו בו תנאים המפרים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אמנים המגבילים את השימוש באלבום שהפיקו בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.