רבי חנינא בר חמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
|תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
}}
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמורא]]ים ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים .{{הערה|{{בבלי|בכורות|מט|ב}}, [[תוספות]] על [[מסכת בכורות]], דף מ"ט עמוד ב', דיבור המתחיל אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].
 
==קורות חייו==
רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]] ([[145]] לספה"נ), ולמד שם אצל רב המנונא הראשון. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו [[חמא ברבי חנינא|חמא]], כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד ה[[משנה]] מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן).
 
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא [[מלאך]].{{הערה|[[תלמוד {{בבלי]], [[מסכת |עבודה זרה]], [[S:עבודה זרה |י ב|דף י' ע"ב]].}}}}
 
רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השניה .{{הערה|תלמוד {{בבלי, [[מסכת |חולין]], דף כ"ד עמוד |כד|ב'}}.}} הוא נפטר סמוך לשנת [[שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט|ד' אלפים]] ([[240]] לספה"נ), בהיותו כבן 95.
 
==תפקידיו הציבוריים==
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. התלמוד מספר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו {{הערה|תלמוד {{בבלי, [[מסכת |כתובות]] [[s:כתובות |קג ב|דף ק"ג עמוד ב']], [[תלמוד}}; {{ירושלמי]], [[מסכת |תענית]] פרק |ד' הלכה |ב'}}}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי {{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי|הלוי]] מ[[מסכתמדברי ה{{בבלי|עירובין]] דף ס"ה עמוד |סה|ב'}}}}.
 
משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת בקרב פרשנים והיסטוריונים. [[רש"י]] ופרשנים קלאסיים אחרים סבורים, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים.