הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה עולים"

נוספו 2 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
==הקמת מחנות העולים==
 
בסביבות תחילת 1947 הגיעה [[הסוכנות היהודית]] להסדר עם הבריטים על פיו יורשו חלק מהשוהים במחנות המעצר ב[[קפריסין]] להגיע ל[[ארץ ישראל]] על בסיס ה[[סרטיפיקט]]ים של החודש או הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם ל[[מחנה העולים בקריית שמואל]] שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של [[משטרת המנדט]]. [[הסוכנות היהודית]] הייתה אחראית לניהול הפנימי של המחנות בעתלית וב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] ושירותי בריאות נתנו על ידי ארגון [[הדסה]]. בהתאם לכך הוצג [[מחנה העולים ב[[קריתבקריית שמואל]] כמחנה עולים ראשון, בעל קיבולת של כ-700 עולים {{הערה|{{דבר||מחנה מעבר לעולים בקרית שמואל|1947/02/07|02001|||Ad}}}}. בחצי הראשון של שנת 1947 הוקם גם בית עולים נווה חיים ליד [[חדרה]] עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או קריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים היה כשלושה שבועות {{הערה|1=Memorandum by Ch. Yassky, 18 July 1947 in Jewish Agency for Palestine, Yehoshua Freundlich, Zvi Ganin, '''Political Documents of the Jewish Agency: January-November 1947''', pages 468-469}}.
 
לקראת הסיכוי לעליית 100,000 עולים מ[[מחנות עקורים|מחנות העקורים]] הכינה הסוכנות היהודית אלפי יחידות דיור בערים ובמושבות ובנוסף לכך עשרה מחנות עולים, בין השאר מחנה עולים ליד [[כפר אז"ר]] בעל קיבולת של 200 נפש {{הערה|{{דבר||מחנה עולים מוקם ליד כפר אז"ר|1947/02/02|00418}}}}. אולם עד דצמבר 1947 רובם נותרו ריקים ומחנות עולים פעלו אז ב[[מחנה המעצר בעתלית]] (בה היו 1,400 עולים בנובמבר), בקרית שמואל וב[[חדרה]] {{הערה|{{דבר|ברכה חכם|לויכוח על קליטת עליה|1947/12/08|00201}}}}.