עיר נחש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
 
משמעות זיהויה של עיר נחש עם דיר נחאס באזור בית גוברין היא שהלל בן גריס שישב בהרודיון, החכיר אדמות ב[[השפלה|שפלה]].
עולה מכך שיהודה חולקה לתחומי מנהל גדולים במיוחד, דבר שאינו מתיישב עם התעודות, מה גם שקשה לנהל מערכת מינהלית ביעילות במהירות בזמן מלחמה. בועז זיסו טוען כי משמעות השם הערבי "דיר נחאס" הוא "מנזר מובילי הבקר". לדעתו המקום קיבל את שמו בתקופה הביזנטית ולא בעקבות השתמרות השם מישוב קדום מ[[תקופת בית שני]]. לפיכך זיסו הציע כי יש לזהות את עיר נחש עם חירבת א-נחש הסמוכה להרודיון, שם התגלתה מערכת מסתור, וכן בגלל שהחורבה נמצאת במרחק של 1.8 ק"מ בלבד מצפון-מערב להרודיון, לעומת 32 ק"מ בקו אווירי מדיר נחאס.<ref>בועז זיסו, ''"מערת שפן" בעיי נחש אשר בשפלת יהודה'', '''מחקרי יהודה ושומרון''' י"ז, 2008 , עמ' 83-91‬ </ref> לטענת יואל אליצור וחיים בן דוד, השם ''דיר'' הינו כינוי לחווה חקלאית קדומה.<ref>יואל אליצור וחיים בן דוד, ''דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל'', '''קתדרה''' 123, ניסן תשס"ז </ref>
 
 
== ראו גם ==
שורה 20 ⟵ 21:
* בועז זיסו, ''עיי נחש '', '''חדשות ארכאולוגיות ''', 109, 1999, עמ' 132-133
* עדה ירדני, '''אוסף תעודות ארמיות, עבריות, ונבטיות, ממדבר יהודה, וחומר קרוב''', ירושלים, תש"ס, עמ' 107-112
* יואל אליצור וחיים בן דוד, ''דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל'', '''קתדרה''' 123, ניסן תשס"ז
<div style="direction: ltr;">
* P. Benoit, J. T. Milik and R. de Vaux, '''DJD II - Les grottes de Murabba'at''', Oxford, 1961, pp.118-133