פילוסופיה מכניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}; אנלוג;
שורה 48:
==מטאפורת השעון ככלי להבנת הרעיון המכניסטי==
[[קובץ:MontreGousset001.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון כיס]]
מטאפורת השעון הינה דוגמה טובה להבנת המוטיבציה והרעיונות של הפילוסופיה המכניסטית, זאת מכיוון שהפילוסופים המכניסטים חשבו כי כל העולם פועל כמו שעון מכני. פירושה של אנאלוגיהאנלוגיה זו היא כי כל תנועה מיוצרת רק על ידי מגע של חומר בחומר, אובייקטים הפועלים כאילו הם בעלי רצון עשויים לפעול כך מסיבות מכניסטיות לחלוטין והעולם בר הבנה לחלוטין אם רק נדע כיצד והיכן להתבונן.
 
דוגמה לחידוש שהביא עימו השעון ניתן למצוא על ידי ניסוי מחשבה קצר - חשבו על אדם קדמון שנוסע בזמן ומגיע למאה העשרים ואחת. מובן מאליו שכאשר יראה מכונית נוסעת הוא יחשוב כי מדובר בטורף מהיר מאוד, וכאשר יראה מטוס יחשוב כי מדובר בציפור ענקית. כלומר, אדם שרואה מערכת אך לא מכיר את אופן פעולתה עשוי לחשוב שהיא חיה. באופן דומה התבוננו אנשי המאה השש עשרה על השעון. אף על פי ששעונים מכניים הופיעו באירופה עוד לפני המאה הארבע עשרה, עד המאה השש עשרה מנגנון השעון היה גלוי לעין המתבונן וניתן היה לראות כיצד המערכת מניעה את המחוגים. אולם, כאשר במאה השש עשרה מתחילים לייצר שעונים עם מערכות הפעלה נסתרות מן העין, ההתבוננות בשעון מוליכה רבים למסקנה כי ניתן למצוא מנגנונים שנראים חיים ובעלי כוח פנימי הגורם להם לנוע, אף על פי שכל פעולתם מכנית וקבועה מראש לחלוטין. כלומר, התבוננות זו גורמת לרבים לשאול האם לא יכול להיות שהטבע כולו הוא מכונה אחת גדולה שנראית לנו כחיה רק מכיוון שאיננו מבינים את פעולתה. בנוסף, אנאלוגיהאנלוגיה של הטבע לשעון גורמת לפילוסופים ולמדענים לחשוב - אם הטבע פועל כמו שעון, הרי שהטבע ניתן להבנה מלאה על ידי בני האדם אם רק יגלו כיצד פועל מנגנון השעון. לבסוף, הסדירות שניתן למצוא בחוקי הטבע תרמה אף היא לחשיבה כי הטבע פועל כמו שעון מכני מכיוון שסדירות ניתנת להסברה על ידי מנגנונים קבועים. מטאפורת השעון משמשת תפקיד חשוב אצל הפילוסופים המכניסטים ושימוש באנאלוגיהבאנלוגיה של הטבע לשעון ניתן למצוא בכתבים רבים מהמאה השש עשרה והלאה, וביניהם כתבי קפלר, דקארט ואחרים. <ref>שם עמ' 40-48</ref>
דוגמה טובה לשימוש במטאפורת השעון ניתן למצוא בספר "מיקרוגרפיה" של רוברט הוק. הוק הוא מי שהמציא את המיקרוסקופ וניתן לומר כי אם גליליאו הכניס את גרמי השמיים אל תוך התחום הנצפה, הוק הוא מי שהכניס את התחום המיקרוסקופי אל תוך הנצפה. בספרו משווה הוק את הצמחים למכונות, וטענתו באשר לטחב או עובש שגדלים על צמחים אחרים היא כי תהליך זה קורה כאשר יש קלקול בצמח, בדומה לקלקול במכונה. הקטע הבא לקוח מתוך ספרו בו הוא משווה את הקלקול שמתרחש בצמח לקלקול במערכת ההפעלה של שעון (בתרגום חופשי): {{ציטוט|תוכן="על מנת להסביר מעט טוב יותר אשתמש בהקבלה גסה: נחשוב על שעון שיש בו מספר חלקים שמסוגלים לבצע מספר תנועות, וכאשר כל החלקים נמצאים במקום השעון נע על פי תכנון בפרקי זמן קצובים. לאחר מכן נחשוב שאותו שעון נשבר, נחבל או הפסיק לעבוד מסיבה כלשהי, מה שגרם לכך שמספר חלקים שלו שינו מקום או נהרסו, כך שאינם רק מונעים את תנועתו הפרוגרסיבית של השעון או את המטרה לשמה תוכנן, אלא אף גורמים לכל השעון לא לנוע כלל והופכים אותו ללא שימושי מכיוון שכל שאר החלקים תלויים בהם" <ref>(בתרגום חופשי שלי) רוברט הוק, "מיקרוגרפיה או מספר תיאורים פיזיולוגיים של גופים זעירים", (לונדון:J. Martin and J. Allesty) עמ' 131-135</ref>}}
שורה 111:
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />