אהמט השלישי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Levni 002 detail.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהמט השלישי]]

[[קובץ:Jean-Baptiste_van_Mour_011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהמט השלישי מקבל את השגריר ההולנדי בארמון טופקאפי]]

 

בתקופתו שררו יחסים טובים בין האימפריה העות'מאנית ל[[אנגליה]] ואהמט השלישי העניק [[מקלט מדיני]] ל[[קארל השנים עשר, מלך שבדיה]] לאחר שזה הובס ב-[[1709]] על ידי [[פיוטר הגדול]] ב[[המלחמה הצפונית הגדולה|מלחמה הצפונית הגדולה]]. קארל הגדול שכנע את אהמט השלישי לצאת למלחמה נגד [[האימפריה הרוסית]] וב[[מלחמת רוסיה-טורקיה, 1711-1710]] שנפתחה כתוצאה מכך, נצחו העות'מאנים ב[[קרב פרוט]] ב[[מולדובה]]. תוצאות המלחמה שהיו הישג פוליטי וצבאי עצום, הביאו את הרוסים להשיב את [[אזוב (עיר)|אזוב]] לטורקים, לחדול מהתערבותם בענייני [[האיחוד הפולני ליטאי]] ולהרוס מספר מצודות. לו רצה אהמט השלישי, יכול היה להמשיך את התקדמותו לתוככי רוסיה במצב שנוצר, אך שמועות על פלישה פרסית במזרח הביאו אותו להסב את תשומת לבו לחזית זו שגם בה הגיע להשיגים טריטוריאליים.

מלחמה נוספת שהתרחשה בזמנו הייתה כנגד [[אוסטריה]] בשנים [[1716]] עד [[1718]] ובמהלכה הובסו הטורקים ואיבדו את השליטה ב[[בלגרד]]. ב-[[21 ביולי]] [[1718]] נחתם [[שלום פוז'ארוואץ]] עם אוסטריה ו[[ונציה]] וזה הסדיר את הדרישות הטריטוריאליות של שלוש המדינות. למרות שהאימפריה הפסידה שטחים בצפון ה[[בלקן]], היא השיבה לעצמה את ה[[פלופונסוס]] ואת [[כרתים]] וההסכם הביא לכך שהשנים שלאחר מכן היו שקטות.

 

 

לקראת סוף תקופת שלטונו נפגעה הפופולריות שלו בשל אורח חיים ראוותני ובזבוז כספים, מרד של חיל ה[[יניצ'רים]] אשר לווה בתמיכה אזרחית אילץ אותו לוותר על השלטון ולהמליך תחתיו את אחיינו [[מהמוט הראשון]]. הוא הסתגר בארמון ומת לאחר שש שנים. תקופתו נחשבת לתקופת שגשוג.

}}

{{הסולטאנים העות'מאנים}}

 

[[en:Ahmed III]]