חידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
==דיני אישות==
ב[[מסכת קדושין]]{{הערה|דף כ"א ע"ב.}} מובאת דעתו של [[רב (אמורא)|רב]], אחת מהמצוות שהם חידוש היא מצוות [[אשת יפת תואר]] הנלמדת ב[[פרשת כי תצא]], שכאשר יהודי יוצא למלחמת מצווה והוא רואה אשה גויה שהוא חושק להתחתן עימה, הוא רשאי לישאנה לאחר חודש ימים ולאחר שלבי הכנה שגזרה התורה. מצווה זו היא חידוש, שכן [[הלכה למשה מסיני]] שאסור להתחתן עם גויה, ולכן אין לחלק בה בין ישראל לכוהן, למרות שהתורה מחמירה בכוהן יותר מישראל במצוות רבות שהם מיוחדות לכוהנים בלבד. דין דומה הוא, הדין ש[[עבד עברי]] מותר ב[[שפחה]] כנענית{{הערה|1=רוב הראשונים סבורים כי איסור שפחה הוא מהתורה, אך לפי דעתו של הרמב"ם [בhttp://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=a5ebf568-d906-428e-9c90-92f202d17415&st=&hitnum=9 פרק ט"ו מהלכות ביאה הלכה ד], האיסור הוא מדרבנן.}} ולכן לפי דעתו של רב אין לחלק בו בין [[כהן]], לישראל שאינו כהן.
==[[עדים זוממים]]==
דוגמא נוספת; על פי דיני התורה, שכאשר עדים העידו עדות מסוימת, ובאו [[עדים זוממים|עדים אחרים]] והעידו כי באותה שעה היו עמהם במקום אחר וממילא לא היה באפשרותם להיות במקום אותו ראו את העדות לטענתם, פוסקת התורה כי יש להאמין לעדים האחרונים המזימים את העדים הראשונים, וכעונש יש לבמע בעדים הראשונים את העונש ביקשו לחייב, ולכן אם העידו למשל כי אדם פלוני חילל שבת במזיד ולאחר התראה ודינו סקילה, סוקלים את העדים שהעידו את עדות השקר. לפי דברי [[אביי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&hilite=4c215a07-5f0e-42e5-b693-552018de18bc&st=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%95%D7%90&pgnum=64 סנהדרין כ"ז ע"א].}} העדים נפסלים לעדות כבר מהשעה שהעידו את העדות, שהרי עכשיו התברר כי באותה שעה כבר העידו עדות שקר, ואם כן כל העדויות שהעידו מאז והלאה אין להם תוקף הלכתי. לעומת זאת, [[רבא]] סבור כי העדים נפסלים רק מאותה שעה שהתברר כי עדותם היתה עדות שקר, על ידי העדים הזוממים. אחד מהפרשנויות לדעתו של רבא היא בכך שדין עדים זוממים הוא חידוש, שהרי כשם שאנו מאמינים לעדים האחרונים שהעדים הראשונים היו במקום אחר ולא כפי שאמרו הם עצמם, כך היה עלינו להאמין במידה שווה לעדים עצמם הטוענים כי הם כן היו במקום, ומכיון שהלכה זו היא בגדר חידוש ואינו בגדר הסברא, גם הכללים האחרים של דין זה שונים מהרגיל, ואין לנו לומר את סברותינו בנושא יותר מאשר שנכתב בתורה בפירוש, שהם נפסלים כאשר באו העדים הזוממים לבית הדין להזימם.
==איסורי אכילה==
שורה 8:
 
איסור גיעולי עכו"ם, כלומר כלי שבושלו בו מאכלי טריפה על ידי גוים גם הוא בגדר חידוש, שכן כלל הוא בכל התורה ש[[נותן טעם לפגם]] מותר, כלומר איסור הבלוע בכלי וכבר עברו עשרים וארבעה שעות מאז שנבלע בו, מותר מהתורה לבשל בכלי ואין צורך ל[[הגעלת כלים|הכשירו]], שכן הטעם הבלוע בו הוא פגום ואינו ראוי יותר לאכילה, ועם זאת אסרה התורה כלים שגוי בישל בהם מאכלי טריפה וחייבה אותם להכשירם, ולכן לא ניתן ללמוד משם לאיסורים אחרים ולומר כי כל טעם הבלוע בכלי נחשב כמו המאכל עצמו והוא אסור.
==דיני [[בור (אב נזיקין)|מזיק]]==
ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|לד|ב}}}} סובר [[רבי מאיר]] כי [[קנס (הלכה)|קנס]] הוא בגדר חידוש, מכיון שבשונה מהכלל [[קם ליה בדרבה מיניה]] האומר כי האדם שמחויב בשתי עונשים אין להענישו בשתיהם אלא רק בעונש החמור מביניהם, בקנס חידשה התורה שגם אדם ששילם קנס מקבל עונשי מיתה.