מאניץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מאניץ'''' (ב[[רוסית]]:Маныч) - מערכת של [[נהר|נהרות]] ו[[אגם|אגמים]] בדרום [[רוסיה]] הכוללת בתוכה את הנהרות מאניץ' המערבי, מאניץ' המזרחי ומספר אגמים. השטח הכולל של המערכת הינו כ-480.2 אלף קמ"ר.
[[קובץ:Lagekarte Manytschniederung.png|שמאל|ממוזער|200px|אזור מאניץ' (בצבע סגול)]]
מערכת זו משתרעת על [[שקע (גאולוגיה)|שקע]] קומה-מאניץ' שמפריד בין המישור האירופאי לבין מרגלות הרי ה[[קווקז]]. בחלק מהמקורות שקע זה נחשב לגבול הטבעי בין [[אירופה]] לבין [[אסיה]].
שורה 13:
{{coord|46|19|N|42|52|E|type:adm1st|display=inline}}
 
אגם נאניץ'-גודילו (ב[[רוסית]]:Маныч — Гудило) הינו אגם עם מים מלוכיםמלוחים בגבול [[מחוז סטברופול]], [[מחוז רוסטוב]] ו[[קלמיקיה]]. השטח הכולל של האגם הינו 344 קמ"ר והעומק הממוצע בו היה הכ-0.6 מ'. לאחר הקמת מאגר מים פרולטרסקי מפלס המים באזור עלה ועתה האגם מהווה חלק של המאגר האמור.
האגם הינו חלק של גוף מים עתיק ענק שהיה מקשר בין [[הים הכספי]] לבין [[הים השחור]]. בעבר (בשנים 1898 ו-1936) האגם התייבש לחלוטין בתקופת הקיץ. החל משנת [[1988]] נרשמת ירידה מתמשכת בגובה המים באגם.
 
שורה 21:
 
==גופים נוספים==
* נהר מאני'ץ מזרחי - (ב[[רוסית]]:Восточный Маныч) זורם ממערב למזרח אך לא מגיע לים הכספי. אורך הנהר הינו כ-141 ק"מ והוא מסתיים באזור אגמים סוסטינו (Состинские озёра). שטח אגן ניקוז הינו כ-12.5 אלף קמ"ר. החל משנות ה-60 הנהר מקבל מים ממערכת תעלות שקשרו אותה עם נהר ה[[טרק (נהר)|טרק]]. לאחר הקמת מעדכותמערכת זו, ספיקת המים בנהר גדלה פי 4.3.
* מאגר מים צ'וגראי (ב[[רוסית]]:Чограйское водохранилище) מאגר מים בשטח של 185 קמ"ר ובאורך של 49 ק"מ. נבנה בשנים [[1969]]{{כ}}-[[1973]] לצורכי הסדרת [[השקיה]] של השטחים חקלאים באזור. עתה, לאחר 40 שנות שימוש המאגר נמצא במצב ירוד. מכיוון שהוא לא קשור עם שום נהר עמוק יחסית קיימת בעיה להביא לשיקומו מערכות צפות.
* אגם מלי מאניץ' בשטח של 79 קמ"ר
* אגם מאניץ' בשטח של 11 קמ"ר.
 
==תעלת אזוב-כספי==
רעיון להקמת מעבר ימי בין הים האזוב לבין ים הכספי הועלה עוד ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] על ידי פטר פאלאס, [[גאוגרף]] רוסי ממוצא גרמני. הוא הציעה לחבר את הנהרות מאניץ' המערבי ומאניץ' המזחריהמזרחי.
 
בשנת [[1932]] הממשל הסובייטי החליט על יישום הרעיון. בשנים [[1934]]{{כ}}-[[1937]] עובדו תוכניות והחלה הקמה. בהתאם לתוכנית הפרויקט חולק ל-3 חלקים. החלק הראשון מנהר [[דון]] ועד לסכר צ'וגראי (Чограй) באורך של 448 ק"מ תוכנן כרצף של מאגרי מים. החלק השני באורך של 73 ק"מ מסכר צ'וגראי ועד לנהר קומה היה צריך להיות תעלה ברוחב של 67 מ' ובעומק של 3 מ'.החלק השלישי מנהר קומה ועד ל[[הים הכספי]] באורך 150 ק"מ היה צריך להיות תעלה פתוחה. בסיום התעלה בים הכספי היה מתוכנן להקים נמל חדש. בשנת [[1936]] נכנסה לניצול מערכת תעלות ומאגר מים באזור אוסט-מאניץ' ובשנת [[1941]] מערכות וסלובסקי ופרולטרסקי. בסופו של דבר, לקראת שנת [[1941]] הסתיימה בנייה של 329 ק"מ של החלק הראשון של הפרויקט. אומנם עם תחילת [[מלחמת העולם השנייה]] עבודות הופסקו. לאחר סיום המלחמה הם לא חודשו כי הוחלט על קריית תעלה אחרת שמקשרת בין [[וולגה]] לבין [[דון]]. מאגר מים וסכר צ'וגראי נבנו רק בשנים [[1969]]{{כ}}-[[1973]]. המערכת נמצאת בניצול גם כיום אך ברמת שימוש נמוכה.