|
|
|
'''המינות הפלאגיאנית''' היא אחת ההשקפות שה[[נצרות]] סימנה אותן כ[[המינים בנצרות|מינות]].
מייסד הזרם זה היה [[פלאגיוספלגיוס (נזיר)|פלגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]]. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם הראשון]], חטא תאוותו עם [[אדם וחוה|חוה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי [[ישו|בן האלוהים]] ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ל[[יחזקאל]] ה[[נביא]], כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.
ב-[[415]] הזהיר אוגוסטינוס את [[הירונימוס]] מפני דעותיו של פלאגיוס. בעקבות הוויכוחים הרבים נערך [[סינוד]] מזרחי שבו זוכה פלאגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלאגיוס כ[[כופר (אמונה דתית)|כפירה]] וה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס]] תמך בה.
|
