מדעי החיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.0.213.119 (שיחה) לעריכה האחרונה של VolkovBot |
|||
שורה 4:
השימוש במושג 'מדעי החיים' החל בראשית המאה ה-20 ב[[ארצות הברית]], כאשר תחומי מחקר חדשים, כגון [[גנטיקה]], התקשו למצוא את מקומם במסגרת המחלקות הקיימות לבוטניקה ולזואולוגיה. ההתרחבות המתמדת של תחומי המחקר, ויצירת מחלקות חדשות שלא נכנסו בהכרח תחת הכותרת המסורתית של 'ביולוגיה', יצרה צורך בשם כולל נפרד למחלקות שונות הקשורות זו לזו בעיסוקם בחיים עצמם. שיטה זו אומצה גם ב[[אנגליה]], ואילו ב[[גרמניה]] (בשל המבנה הקשיח יותר של האוניברסיטאות) לא נפתחו מחלקות חדשות לתחומים החדשים (החוקרים נותרו 'בוטנאים' או 'זואולוגים' בהגדרתם) כך שלא נוצר צורך במבנה-גג מעין זה עד אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. עם הזמן הורחבה גם משמעות המונח 'ביולוגיה', עד כדי חפיפה חלקית או מלאה עם 'מדעי החיים', אך עד היום מועדף 'מדעי החיים' כשמו של התחום האקדמי באוניברסיטאות רבות בארצות הברית ובאנגליה.
==התחומים הכלולים במדעי החיים==
מדעי החיים מסועפים במיוחד וכוללים מגוון רחב של תחומים. פרט לכל [[תחומים בביולוגיה| תחומי הביולוגיה]], נכללים במדעי החיים גם תחומים גבוליים, שבמקרים רבים אינם נחשבים כחלק מביולוגיה אלא כתחומים עצמאיים - למשל [[ביוכימיה]], [[ביוטכנולוגיה]], [[ביואינפורמטיקה]], [[אקולוגיה]] ו[[מדעי המוח]]. ה[[רפואה]] והנושאים הכלולים בה נחשבים בחלק מהמקרים כחלק ממדעי החיים (אף כי מבחינה אקדמית נלמדים כמעט תמיד בפקולטה נפרדת). ב[[גרמניה]] משמש המושג 'מדעי החיים' (Lebenswissenschaften) אך ורק לתיאור מרכזי מחקר הנוגעים גם בתחום הרפואה, כגון 'המרכז למדעי החיים והרפואה' באוניברסיטת [[בון]].
==מדעי החיים בישראל==
| |||