לוי אברהמי – הבדלי גרסאות

 

==כקצין משטרה==

 

תפקיד קשה במיוחד מילא לוי אברהמי בפיזור הפגנות על רקע [[השילומים]] מ[[גרמניה]]. ב-[[27 בספטמבר]] [[1951]] הכריז ראש ממשל גרמניה דאז, [[קונרד אדנאואר]], כי ממשלתו מוכנה לשלם פיצויים לעם היהודי. ממשלת ישראל התלבטה שכן לא הייתה מעוניינת לקשור את השואה לשווה ערך כסף. לוי אברהמי קיבל לידיו מספר גדול של ידיעות על הפגנות אלימות שאנשי [[תנועת החרות]] עתידים לבצע בירושלים כנגד השילומים. מחוז ירושלים החל להיערך להפגנה שאושרה בכיכר ציון כאשר ידעו על כוונת המפגינים להגיע גם למשכן הכנסת. למחוז נשלחו כוחות תגבור וביניהם כל חניכי בית הספר הארצי ופלוגת [[משמר הגבול]] שהייתה כפופה למחוז ירושלים. במקביל לנאום ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] על כי הוחלט לקבל את השילומים, ראש תנועת החירות [[מנחם בגין]], נאם בכיכר ציון במהלך ההפגנה. בסיום הנאום, ההמון החל לנוע לעבר הכנסת והחלו עימותים קשים בין המפגינים ובין המשטרה. במסגרת העימותים נפצעו 140 שוטרים ו–200 מפגינים ונעצרו 395 אנשים ובשל מחסור במקום מעצר, חלקם הועבר לבתי מעצר בארץ.