יהודה אלמוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 7:
בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
 
אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען יישוב[[התיישבות]] ה[[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בחורןבשיטה בשיטתשלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על ידיהחוק ריכוזהקיים. לפי תוכניתו יוקמו הישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו לחורן ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני יישוביםהיישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[אירן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמודיםעמ' 45-46}}.
 
ב[[שנות השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה,. ונפגשהוא שםנפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].
 
תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא התחתן עם חוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]], חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי". על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[תשל"ט]] [[1979]] בצפון [[ים המלח]].
 
 
==פועלו באזור ים המלח==