בית שמואל - מרכז שמשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 11:
בעת שהמרכז נפתח ב[[שנות ה-80]] של [[המאה ה-20]] היה המקום זירה למלחמות דת בין יהודים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] לבין רפורמים ו[[חילונים]], אך המלחמות שככו במהרה ומתנגדיו של המוסד השלימו עם קיומו. עם הזמן הפך בית שמואל להיות מקום מרכזי בחיי ה[[תרבות]] של ירושלים, משום שהציע מופעי תרבות ישראלית בערבי [[שבת]], בשעה שיתר מוסדות התרבות הירושלמיים היו סגורים. המקום זכה להצלחה אדירה בקרב הקהל החילוני של ירושלים שהיה צמא לפעילות בסוף השבוע, אך היה לצנינים בעיני ה[[חרדים]] בעיר, שבתחילת דרכו קיימו [[הפגנה|הפגנות]] [[מחאה]] מולו בערבי שבת כחלק מ[[מאבקי השבת בירושלים]]. משהפך קיומו לעובדה מוגמרת פסקה המחאה.
 
ניסיונות שעשו בעבר גורמים חרדיים לטרפד הענקת [[תעודת כשרות]] למקום לא צלחו, והרבנותו[[הרבנות הראשית]] הכירה בו כמקום [[כשר]] שבמטבחו מופקד משגיח [[אורתודוקסי]] הכפוף להנחיותיה. כיום אף פוקדים את המרכז כמעט מדי יום רבנים אורתודוקסים, המוזמנים לערוך בו טקסי [[נישואים]] ו[[בר מצווה]]. והיום מהווה פעילות המוסד חלק מן ה[[סטטוס קוו]] הירושלמי בענייני דת.
 
המרכז מקיים כיום פעילות תרבותית מגוונת הכוללת הצגות [[תיאטרון]], מופעי [[מוזיקה]], [[מחול]] ו[[בידור]], קורסי העשרה שונים וסיורים בירושלים. המקום מארח פסטיבלים שונים, כנסים וסמינרים. פעילות המרכז אינה נושאת אופי דתי בהכרח, והוא חורת על דגלו [[סובלנות]] ו[[פלורליזם]]. בין הבאים בשעריו ומשתתפים בפעילויותיו אנשים [[חילוניים]] ו[[דתיים]] – ביניהם אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים – וכן לא-יהודים. מתקניו מושכרים לשימושו של כל גוף החפץ לקיים בהם פעילות, ללא הבדל דת או השקפה, ועל-כן מתארחות בו, בין היתר, פעילויות של גופים או פרטים הנדחים בידי מוסדות שונים בשל שיוכם או השקפתם.