מראית עין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התמים הנעלה (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
התמים הנעלה (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 1:
ב[[הלכה]], איסור משום '''מראית עין''' הוא איסור לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל [[חטא]], אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות. בכלל זה, החיוב שלא להיחשד בעיני אנשים בעשיית מעשים בלתי ראויים.
דין זה מופיע ב[[תלמוד]], ומקורו במשמעות הפסוק (במדבר לב, כב): "והייתם נקיים מהשם ומישראל" ובפסוקים נוספים. דין זה משפיע על תחומים שונים בהלכה, כגון: עשיית איסור באמצעות [[גוי]]; שימוש בכספים ציבוריים; בדיני [[עבודה זרה]], [[נישואין]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[מאכלות אסורים]], [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד.
מקור האיסור ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], [[מסכת כריתות]] (כא, ב), שם נאסרה שתיית דם דגים (שאינה אסורה כשלעצמה, משום שבהלכה [[דגים]] אינם בגדר [[בשר (מזון)|בשר]]) משום מראית עין, אך הותרה אם יש בדם קשקשים, המלמדים שמקורו בדג. ברוח דומה פסק [[הרמ"א]], שבעת בישול [[בשר בקר]] ב[[חלב שקדים]], "יש להניח אצל החלב שקדים, משום מראית העין"<ref>יורה דעה, פ"ז, ג</ref>. הרמ"א פוסק כך על איסור [[מדאורייתא]] של [[בשר בחלב]], אך מקל כאשר מדובר באיסור [[מדרבנן]], של בישול [[בשר עוף]] בחלב.
| |||