האסכולה הווינאית השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
חבריה העיקריים של האסכולה, מלבד שנברג, היו [[אלבן ברג]] ו[[אנטון וברן]], אם כי היו מלחינים נודעים פחות, שראוי אולי לכלול אותם במונח הזה, כגון ה[[יוון|יווני]] ניקולאוס סקאלקוטאס וכן תלמידים צעירים, שהצטרפו ממש לפני התפרקותו של ה[[טריומווירט]] לאחר קרוב ל-50 שנה, כמו [[האנס אייזלר]], [[האנס ילינק]] ואחרים. עד אמצע המאה ה-20 היה מקובל לראות את שלושת חברי האסכולה העיקריים כמקשה אחת, שהרצון והמטרה מאחדים אותם, וגישה מוטעית זו העלימה כמעט מן העין את הניגודים שהיו קיימים ביניהם מבחינת הטיפוס, הכשרונות וההישגים. גישה זו תוקנה בראייה מרוחקת יותר במחצית השנייה של המאה ה-20.{{הערה|ה. פ. רדליך, "אלבאן ברג", הוצאת עידית 1958, תרגום [[יצחק הירשברג]], עמ' 11-12}}
פעילותה של האסכולה הווינאית, שראשיתה במפנה המאה, הגיעה לשיאה בשנות ה-20' של המאה, שיא שבא לביטוי בחיבור [[ווצק]] ו[[הסוויטה הלירית]] של ברג, היצירות הראשונות ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]] של שנברג וה[[סימפוניה]] אופוס 21 של וברן, ובשיתוף יצירתי וידידות רוחנית בין המורה והתלמידים, כפי שאפשר ללמוד מחילופי המכתבים בין שנברג לברג ובין ברג לווברן. על הקשר הזה הקיץ הקץ בשנת [[1933]], עם עליית המשטר ה[[נאצי]] לשלטון ב[[גרמניה]]. שנברג, היהודי המומר, גלה ל[[ארצות הברית]], אלבן ברג מת באופן
בין שלושת החברים העיקריים באסכולה הווינאית השנייה היו הבדלים שאינם בני-גישור. שנברג היה בן למשפחה בורגנית, [[יהודי|יהודית]]-[[וינה|וינאית]], לעומת תלמידיו, שבאו שניהם מן המעמד הגבוה ה[[אוסטריה|אוסטרי]]-[[גרמניה|גרמני]]. על אף היותו אוטודידקט, מצטיין שנברג במקוריות הן בכתיבתו והן ביצירתו המוזיקלית, באופן המזכיר את [[קרל פיליפ עמנואל באך]]. ספריו בתחום [[הרמוניה]] (1911) וה[[קונטרפונקט]] הם היסודיים ביותר מבחינה מדעית שנכתבו בתקופתו. מסגנון הרומנטיקה המאוחרת של [[שירי גורה]] התקדם לטכניקת שנים-עשר הטונים, אותה גחבש והביא לשיא ב"ווריאציות לתזמורת" אופוס 31, ב[[אופרה]] הדודקאפונית "מהיום למחר" וביצירותיו שנכתבו בשנים 1934 עד מותו ב-1951, בשבתו באמריקה, בהן האופרה [[משה ואהרון]]. עם זאת, עיקר חשיבותו של שנברג היא בהשפעתו כמורה ל[[הלחנה]] וכתיאורטיקאי של המוזיקה. מבין יצירותיו, רק [[ליל זוך]], "שירי גורה" ו[[פיירו הסהרורי]] זכו לפרסום ולמספר רב של ביצועים מצליחים בתקופת חייו, אך השפעתו על עולם המוזיקה הייתה כבירה.{{הערה|רדליך, עמ' 13}}
| |||