פנחס גולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eyalgolan14 (שיחה | תרומות)
מ דברים מעניינים. מקורם אינו בערך .
שורה 3:
גולן נולד בשנת 1924 בכפר קטן ליד העיר [[דברצן]] ב[[הונגריה]], והיה בן 15 כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. אמו ושני אחיו הקטנים, בני ה-5 ו-7, נרצחו ב[[שואה]], ב[[אושוויץ]]. גולן עצמו היה כלוא ב[[מחנה עבודה|מחנה עבודת כפייה נאצי]] ב[[אוסטריה]].
 
בשנת [[1948]], בעיצומה של [[מלחמת העצמאות]], עלה גולן ל[[ארץ ישראל]]. שירת שירות קבע ב[[צה"ל]] במשך 22 שנה ולקח חלק במלחמתב[[מלחמת העצמאות]], [[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]]. גולן הוא בוגר [[המכללה לציור ולפיסול רמת גן]], בעל תואר ראשון ב[[פילוסופיה]] ולימודים קלאסיים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] ותואר שני בפילוסופיה כללית באוניברסיטת בר-אילן.
 
עיקר עבודתו של גולן היא סדרת היצירות "[[השער החסום]]", אשר נוצר מן החוויה האישית של אובדנו.
שורה 41:
בדברי האומן על תערוכת "פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל" אמר פנחס כי קבוצה זו של העבודות נוצרה מן המשקע של התקוות הגדולות ומן האכזבות. הוא אף מוסיף ומתאר כי יצירת קבוצת עבודות זו נוצרה מן השוקת ששתינו ממנה בשקיקה וזו מתגלית כבר כשבורה, מן הפשטות של ראשית המדינה – עד לפאר והברק המסנוור. אפשר לומר לעיתים גם מעוור, לפחות את המצפון. מן הדלתות שגם בלילות לא ננעלו בדירות של "[[תל אביב]] הקטנה" – עד לפריצות הרב בריח והפלדלת. מן התרבות של מיץ תפוזים והגזוז – עד לשכרות בבילויי סוף שבוע, בהן דמו של נירצח מתערבב בקיאו של שיכור, ומן הברק המסנוור שהוזכר לעיל, גם בוקע הריק והקור והכל מוטל בספק, אך מנגד חמימותה של "המלאות" התקועה בעבר, כאן אין ספקות כי אין צורך בהוכחות. הבעיה שהקיום האנושי התקין אפשרי רק בתווך שבין שני הקצוות של ספקטרום האפשרויות - אין חיים באש אך גם לא בקיפאון. '''"ומפני חטאנו – הרי כבר- גלינו מארצנו"'''. אלא שהכל שאלה של המקום ממנו אתה צופה והמפה לפיה אתה מנסה לנווט: האם זו מפת הארץ מן הגלובוס הזה או, מין העולמות העליונים, אשר מובילה רק לשם, ובשאלה מה עניינו של כל זה לאמנות , אזכיר רק שתי התבטאויות:
'''"הפילוסוף כמו גם האמן, איננו זה שרואה, כי אם זה שמראה"''' סבור [[בוריס גרויס]] ה[[פילוסוף]] והאסתטיקן הגרמני, ואילו [[משה קופפרמן]] סבר כי הפעילות האמנותית הינה פעילות מוסרית והוא לא ייחס ערך לאמנות לשם עצמה בלבד.
 
בתערוכת "ינואר 2007" בה הציג מוצגים שונים מ"פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל", אמר את הדברים הבאים:
{{ציטוט| תוכן=הייתי רוצה לבנות מגדלור אשר בתסכולו שולח חושך, במקום אלומות האור – כאזהרה, במינון של חיסון נגד הזיות משיחיות, מול אורו המסנוור של פוסט מודרניזם מתרוקן, בהנצחת ההיעדר לצד סכנות המלאות הפונדמנטליסטית: בטרם הצתת מלחמת "גוג ומגוג" – אגב זירוז בואו של משיח – ובטרם תהפוך גם השמש לסופרנובה, אשר תציף את מרחב מערכת השמש שלנו באור של מיליארד שמשות, אחר שתתפוצץ .... ותדעך.
כדור הארץ אף הוא ייהפך אז לחור שחור. אף משיח עצמו יחפש עוד לשווא את עקבות הפלנטה, על מנת להחיות את המתים מתוך האין ! גם התודעה וגם הלקח יישאבו אל תוך האין. אף על חלם לא ייוותר עוד מי שיספר.
|מקור= מדברי גולן בתערכות "ינואר 2007"|מרכאות=כן}}
 
 
סדרת עבודותיו של פנחס גולן תחת הכותרת "פרחים וקוצים מאדמת ארץ ישראל" מהווה מעין פרק ביניים בתוך מכלול יצירת חייו. עברו האישי ובחירתו לחיות את חייו בארץ, הכתיבה את נושאי עבודתו המתמשכת. להערכתי יש לראות את מכלול יצירתו כמקשה אחת מתחילתה ועד סופה.