הארמייה ה-62 (ברית המועצות) – הבדלי גרסאות

'''הארמיה ה-62''' הייתה [[ארמייה|ארמיית]] שדה של [[הצבא האדום]] בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], שקיבלה פירסוםפרסום עולמי בעקבות התפקיד המכריע שמילאה בהגנה על העיר [[סטלינגרד]] במהלך [[קרב סטלינגרד]].

ב-[[10 ביולי]] סופחה הארמיה לכוחות [[חזית סטלינגרד]] ושמה שונה לארמיה ה-62. הארמיה הוצבה באגף הימני של החזית ממערב לעיקול נהר הדון, והחל מ-23 בחודש ניהלה שורת קרבות מגננה קשים כנגד כוחות גרמניים עדיפים. בראשית אוגוסט הצליחה הארמיה הגרמנית ה-6 לכתר ולהשמיד את מרבית יחידות הארמיה וכמעט את כל הארטילריה שלה ממערב לנהר הדון. הארמיה הוקמה מחדש מיחידות שהשתייכו לארמיית הטנקים ה-1 (שפורקה) ול[[הארמיה ה-64 של ברית המועצות|ארמיה ה-64]]. תחת לחץ גרמני כבד נסוגה הארמיה באיטיות לטבעת ההגנה הפנימית סביב העיר סטלינגרד, ולאחר שהגרמנים הצליחו לפרוץ אל הוולגה מצפון ומדרום לסטלינגרד, נותרה מבודדת בחורבות העיר. הארמיה כללה להלכה 11 דיוויזיות חי"ר, 7 [[בריגדה|בריגדות]] עצמאיות וקורפוס טנקים, אך כתוצאה מהאבידות הכבדות שספגו יחידותיה בקרבות הקודמים, כוחה בפועל ערב פתיחת המתקפה הגרמנית על סטלינגרד לא עלה על כ-20 אלף חיילים וכמה עשרות טנקים. מפקד הארמיה, גנרל א.י.לופאטין, שלא האמין ביכולת כוחותיו להגן על סטלינגרד, ורצה לסגת לגדה המזרחית של הוולגה, פוטר ע"י מטה [[החזית הדרום-מזרחית]] ב-11 בספטמבר והוחלף ע"י גנרל ליוטננט [[ואסילי צ'ויקוב]], שקיבל פקודה להגן על העיר עד האיש האחרון.

במהלך החודשיים הבאים ([[13 בספטמבר]]-[[18 בנובמבר]] [[1942]]) ניהלה הארמיה ה-62 קרב הגנה עיקש בתוך העיר כנגד כוחות גרמניים עדיפים בהרבה, שהשתייכו ל[[הארמיה השישית|ארמיה השישית]] ול[[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. היא ניצלה בצורה מכסימליתמקסימלית את היתרונות שהיקנושהקנו לה אופי הלחימה בשטח בנוי, כדי לנטרל את העדיפות הגרמנית בטנקיםב[[טנק]]ים ובמטוסיםוב[[מטוס]]ים. למרות שהגרמנים הצליחו בסופו של דבר להשתלט על רוב שטחה של העיר, הצליחו יחידות הארמיה להמשיך להחזיק מספר מאחזים קטנים בתוך סטלינגרד, ולהתיש את הכוחות הגרמניים התוקפים. יחידות הארמיה ספגו אף הן אבידות כבדות ביותר במהלך הלחימה, וברוב הדיוויזיות שלה נותרו לא יותר מכמה מאות לוחמים כשירים. לחימת הארמיה ה-62 במערכה בתוך סטלינגרד מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לגבורת המונים בהיסטוריה האנושית. לאחר פתיחת מתקפת הנגד הסובייטית וכיתור הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד בסוף נובמבר 1942, הפעילו יחידות הארמיה לחץ מתמיד על הכוחות הגרמניים שעמדו מולם, והרחיבו בהדרגה את השטח שבשליטתם. הארמיה נטלה חלק במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים שנלכדו ב"כיס סטלינגרד", מבצע שהושלם ב-2 בפברואר 1943.

בעקבות הצטיינותה במערכה בתוך סטלינגרד שונה שמה של הארמיה ה-62 ב-[[16 באפריל]] ל[[ארמיית המשמר ה-8]]. במסגרת [[החזית הדרום-מערבית]] השתתפה הארמיה ב[[קיץ]] וב[[סתיו]] [[1943]] במתקפה הסובייטית באגן ה[[דונבאס]], ובהתקדמות אל נהר ה[[דנייפר]]. היא השתתפה בשיחרורבשחרור העיר [[זפורוז'יה]], חצתה את הדנייפר והקימה ראש גשר בגדה המערבית של הנהר. לאחר שסופחה לכוחות [[החזית האוקראינית ה-3]] ב-[[20 באוקטובר]], השתתפה הארמיה בשורה של מתקפות סובייטיות בסוף 1943 ובחודשים הראשונים של [[1944]], במסגרתם שוחרר כל שטח [[אוקראינה]] הדרומית.

בקיץ 1944 הועברה הארמיה ל[[חזית הבילרוסית ה-1]] והשתתפה במבצעים לשיחרור [[בלרוס]] מידי כוחות הציר. כוחותיה כבשו את העיר [[לובלין]], חצו את נהר ה[[ויסלה]] מדרום ל[[וורשה]], והצליחו להחזיק בראש הגשר במגנוסז'יו למרות מתקפות נגד גרמניות עזות. בינואר [[1945]] השתתפה ארמיית המשמר ה-8 במבצע "ויסלה-אודר", במסגרתו שוחרר שטח [[פולין]] מידי הגרמנים. כוחותיה הגיעו ראשונים לנהר ה[[אודר]] והצליחו להקים ראש גשר מעבר לנהר באזור קוסטרין. בפברואר-מרץ 1945 ניצלה הארמיה את נסיונה העשיר בקרבות רחוב, כדי להכניע את חיילות המצב הנאציים שהחזיקו בערים [[פוזנן]] וקוסטרין. ב-[[16 באפריל]] שימשה הארמיה כחוד החנית של מתקפת החזית הבילרוסיתהבלרוסית ה-1 על [[ברלין]]. היא השתתפה בקרבות על דרכי הגישה לעיר ובתוך העיר עצמה, ומפקד הארמיה, ואסילי צ'ויקוב, קיבל את כניעת הכוחות הגרמניים שהגנו על העיר ב-[[2 במאי]] 1945.