לימס פלשתינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החזרת קטע שלא ברור מדוע בוטל, ועריכה קלה שלו |
|||
שורה 16:
משנת [[1958]] ערך ה[[ארכאולוג]] [[מרדכי גיחון]] [[סיור]]ים רבים, על מנת לזהות שרידים ששייכים ללימס פלשׂתינה. הוא זיהה 161 [[אתר ארכאולוגי|אתר]]ים שלדעתו קשורים ללימס. הוא סבר כמו אלט שראשיתו של הלימס בסוף [[המאה ה-1]] לספירה; לדעתו הלימס היה קו הגנה רומי שנבנה על בסיס קו ההגנה ההרודיאני, והשתרע מים המלח, דרך [[בקעת ערד]] ו[[באר שבע]], עד [[הים התיכון]]. לאחר סיפוח הממלכה הנבטית בשנת 106 לספירה נוספו עוד קווי הגנה ללימס: הקו העובר בין רפיח–[[חלוצה]]–[[עבדת]]–[[פטרה]] והקו ב[[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]], המשתרע מ[[צוער (עיר מקראית)|צוער]] עד [[אילת]]. קווי הגנה אלו נועדו להגן על הארץ מפני פשיטות [[נווד]]ים, ולהגן על ה[[מסחר]] ב[[דרך הבשמים]]. מערך הגנה זה הגיע לשיאו בתקופת דיוקלטיאנוס, כאשר בתקופה זו גם עבר [[הלגיון העשירי פרטנסיס]] לאילת. מערך הגנה זה התקיים עד [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש המוסלמי]] בשנת [[634]] לספירה.<ref>מ' גיחון, 'אתרי הלימס בנגב', '''ארץ ישראל'' 12 (1975): 166-149.</ref>
חלק מהארכאולוגים וההיסטוריונים בישראל ומחוצה לה קיבלו את הניתוח והתיארוך של גיחון, וחלק הביעו ביקורת. ההיסטוריון [[ישראל שצמן]] סבור כי המונח 'לימס פלשׂתינה' אכן שימש לציון חלק מהנגב, ולפי תיארוך המקורות הכתובים וניתוח הממצא הארכאולוגי, זו הייתה כנראה מערכת הגנה שהוקמה לראשונה בתקופתו של דיוקלטיאנוס.<ref>י' שצמן, 'בעיות הביטחון בדרום-יהודה בתקופה שלאחר המרד הגדול', ''קתדרה'' 30 (1984): 32-3.</ref> [[בנימין איזק]] שולל את כל ההנחות של גיחון וקודמיו, וטען כי לימס פלשׂתינה היה אזור שהוגדר בסוף המאה ה-3 ותחילת [[המאה ה-4]] לספירה, בעל משמעות מינהלית, והוא היה תחת [[שלטון צבאי]] שבראשו עמד [[דוכס]]. הוא מייחס למצודות חשיבות אחרת מאשר הגנה על ה[[גבול]], ולדעתו הן כנראה
כיום ידוע, בעקבות ניתוח [[סקר ארכאולוגי|סקר]]ים ו[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שבוצעו, כי
==הצבא הרומי בנגב לפי מקורות היסטוריים==
| |||