נפקא מינה – הבדלי גרסאות

[[משנה]] המובאת ב[[תלמוד]] במסכת [[בבא מציעא]],{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|כג|א}}}} פוסקת כי אדם המוצא "כלי אנפוריא" אינו חייב [[השבת אבידה|להשיב אותם לבעליהם]]. התלמוד מסביר מהם כלי אנפוריא: "אמר רב יהודה אמר שמואל: כלים חדשים שלא שבעתן העין." כלומר, כלים חדשים שלבעליהם עדיין אין היכרות מספקת איתם בכדי לזהות אותם. בתגובה לכך התלמוד תמה על הצורך של המשנה לפרט את הדין הזה; אם אלו כלים שאין בהם סימן מובהק, מאי נפקא מינה? כלומר - אפילו אם לא היו אלה כלי אנפוריא, עדיין לא היתה חלה החובה להשיבם שכן אין בהם סימן.{{ש}}במקרה זה התלמוד משתמש בשאלה "למאי נפקא מינא?" כדי להדגים מדוע לעובדה כי מדובר בכלי אנפוריא - כלים חדשים - אין כל השלכה לדיני השבת אבדה.{{ש}}הנפקא מינא שהתלמוד מביא - ההשלכההדין המעשיתהמעשי שלהיוצא העובדהמדברי כיהמשנה מדוברעל בכליהפְטוֹר מלהחזיר כלי אנפוריא,- היא בכךשכלים כאלו אין חובה להחזיר אפילו לאדם אמין, בעוד שכלים רגילים, שאינם אנפוריא, ובעליהםאשר בעליהם כבר מכירם היטב, במידהיש ואדםחובה אמיןלהחזירם טועןלאדם שהחפץאמין שלו,גם למרות שאין לוללא סימן, אלא רק על סמך "טביעות עין", זיהוי החפץ ללא סימן, חובה להחזירם. לעומתם כלי אנפוריא אין חובה להחזירם כלל, כיון שהאדם הטוען שהוא המאבד לא יכול היה להכירם.