קשת (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
אהרון אמיר, [[סופר]] ו[[משורר]], [[מתרגם]] ו[[עורך]], ייסד את כתב העת המשובח "קשת" מתוך אמונה בצורך להתחדשות ב[[ספרות]] העברית, ומתוך השקפתו שיש לפתוח חלונות רחבים לספרות המערב ואירופה בעיקר ולספרות העולם בכלל. חבורה של יוצרים חשובים, בסיפורת בשירה בביקורת ובמסה, נתקבצה סביב כתב העת ועורכו, וליוותה את ההופעה של כתב העת במשך שמונה-עשרה שנים. תופעה ספרותית לא רגילה ולא פשוטה בפריודיקה העברית.
 
[[תמונה:Keshet hachadasha.jpg|left|thumb|220px|עטיפת הגיליון הראשון של "קשת החדשה"]]
החידוש העיקרי של כתב העת "קשת" היה במתן חשיבות רבה לז'אנרים נוספים, לבד מהשירה והסיפורת. כתב העת טיפח את ה[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] העברית, ובמסגרתו הופיעו מסאים ומסות ששינו לחלוטין את פני המסאות העברית. וכן פורסמו שם ראיונות מקיפים ומקוריים עם יוצרים חשובים, וסימפוזיונים - רבי שיח - מעמיקים וחדשניים.
 
[[תמונה:Keshet hachadasha.jpg|left|thumb|220px|עטיפת הגיליון הראשון של "קשת החדשה"]]
אהרון אמיר גילה וטיפח עשרות משוררים וסופרים, שהחלו אצלו את דרכם, והגיעו לימים להיות ראשי המדברים בספרות העברית. כתב העת היה משוחרר לגמרי מהתחייבות פוליטית מגבילה, והמשתתפים בגליונותיו באו מכל כיווני המחשבה והיצירה בארץ. חוברות מיוחדות של "קשת" הוקדשו לספרויות זרות. לאחר תום שמונה עשרה שנה של הופעה רצופה החליט העורך והמייסד, אהרון אמיר, לסגור את שעריו של כתב העת, מתוך הבנה ותחושה שכתב העת מיצה את אפשרויות החידוש והעניין שהביא לקוראיו.