אריך-נגן – הבדלי גרסאות

הוסרו 866 בתים ,  לפני 16 שנים
הוצאת קטע שהועבר לערך תקליט
(תוספת פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן)
(הוצאת קטע שהועבר לערך תקליט)
בשפה העברית הכוונה במונח אריך-נגן הוא ל[[תקליט]] ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד. התקליט היה עטוף בנייר דק או בנילון שהיה נתון באריזת קרטון מרובעת. על האריזה היו עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקםעים.<br /> התקליט הכיל בדרך כלל [[מוזיקה קלאסית]] ו[[אלבום מוזיקה|אלבומי מוזיקה]] פופולארית.
ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט .<br /> בשנות החמישים והשישים הודפסו בארץ תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר ו-25 סנטימטר.
 
ב-21 ביוני 1948 : חברת קולומביה הציגה לראשונה את אריך הנגן.
 
 
התקליט הוא מדיה אנלוגית להקלטת צלילים: [[דיסק]] שטוח המסתובב בקצב אחיד בתנוחה מאוזנת עליו חרוט חריץ בצורה ספירלית אחידה משולי התקליט כלפי המרכז החריץ נע ימינה ושמאלה בתנועה אופקית וניצבת לחריץ לפי המוזיקה (אנלוגי לטרקטור הנוסע בסיבוב מתון מאוד וחורש תלם אחד ותוך חרישה מזיזים את ההגה שלו ימינה ושמאלה בעדינות לפי המוזיקה)בתהליך ההשמעה המחט בחריץ קולטת את התנועות האופקיות והופכת אותן לצליל.
הקלטת אודיו על-גבי [[דיסק]] הייתה ה[[טכנולוגיה]] המרכזית לשמיעת צלילים עד למחצית [[המאה ה-20]].
 
{{קצרמר מוזיקה}}
8,264

עריכות