העלייה מגרמניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 9:
 
==מדע ותרבות==
גרמניה הייתה בתחילת המאה העשרים המדינה המובילה בעולם במחקר מדעי. יהודים רבים שימשו כחוקרים באוניברסיטאות הגרמניות השונות, והם פוטרו מתפקידיהם לאחר עליית הנאצים. החוקרים היהודים השונים נקלטו במקומות שונים בעולם, ומקצתם גם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] והצטרפו ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]] ול[[טכניון]] ב[[חיפה]]. קליטתם של החוקרים העולים ביניהם ההיסטוריון [[ריכרד קבנר]], הבלשן [[יעקב פולוצקי]], הפילוסוף [[יוליוס גוטמן]] ואחרים סייעה להעלאת הרמה המדעית ולהתרחבות תחומי המחקר בארץ. הסופרלעולים [[ש"ימגרמניה עגנון]]הייתה תיארהשפעה ברומןרבה רחבגם היריעהעל "שירה"עיצוב אתפני עולמםעולם המוסיקה. מרבית הנגנים של חוקרי[[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] שהוקמה בשנת 1936 האוניברסיטההיו העבריתנגנים ממוצאמצטיינים גרמנישהגיעו בתקופתמגרמניה היישובלארץ.
 
==העליה מגרמניה בספרות העברית==
לעולים מגרמניה הייתה השפעה רבה גם על עיצוב פני עולם המוסיקה. מרבית הנגנים של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] שהוקמה בשנת 1936 היו נגנים מצטיינים שהגיעו מגרמניה לארץ.
* הסופר [[ש"י עגנון]] תיאר ברומן רחב היריעה "שירה" את עולמם של חוקרי האוניברסיטה העברית בתקופת היישוב. הדמות המרכזית ברומן היא ד"ר מנפרד הרברסט חוקר האוניברסיטה שעלה לארץ מגרמניה.
 
== ראו גם ==