הר הרוח – הבדלי גרסאות

בחלקו המזרחי נטוע "יער הצבא האדום". יער זה ניטע בשנת [[1950]] לכבוד הצבא האדום שניצח את צבא [[גרמניה]] ה[[נאצים|נאצית]] בחזית המזרחית ב[[מלחמת העולם השנייה]], לאחר מערכות עקובות מדם. בשנות ה-50 וה-60 של [[המאה העשרים]] ב[[שבת]] הקרובה לתאריך ה-[[9 במאי]] [[יום הניצחון]] על גרמניה הנאצית וכניעתו לצבא האדום‏‏<ref> בישראל, בחבר המדינות ובמדינות נוספות שהשתייכו בעבר לברית המועצות נהוג לציין את יום הניצחון ב-9 במאי.</ref>היו נאספים אלפי חוגגים חברי [[מק"י]], [[בנק"י]], [[מפ"ם]] ואנשי שמאל רבים לחגיגת הזדהות עם [[ברית המועצות]]. על במה היו נואמים חברי כנסת של מק"י כמו [[מאיר וילנר]], [[שמואל מיקוניס]], [[תופיק טובי]] ואחרים, בשבח ברית המועצות ובגנות ה[[מקארתיזם]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] ודיכוי המגזר הערבי באמצעות [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל| הממשל הצבאי]]. [[אלכסנדר פן]] היה קורא משיריו והקהל היה חוגג ב[[פיקניק]] המוני. עם הפילוג במק"י ולאחריו - ניתוק הקשרים עם ברית המועצות, נפסקו החגיגות ההמוניות. אף על פי שעד היום, נוהגים ותיקי [[מק"י]] ו[[חד"ש]] לציין את האירוע בפיקניק והנחת זרים. כיום נשאר במקום סלע גדול ועליו חקוקה הכתובת "יער זה נטעו תושבי ישראל לכבוד הצבא הסובייטי, תש"י 1950".

 

 

בחלק הצפון מערבי של ההר, ליד נטף, נחנך בשנת [[1995]] במלאת חמישים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, '''יער זיכרון ל[[יהדות פולין]]'''. ביער אבן הנצחה ל[[יאנוש קורצ'אק]] ועוזרתו [[סטפה וילצ'ינסקה]], שנספו ב[[טרבלינקה]] עם תלמידיהם. במקום גם פינת התייחדות ואבני זיכרון למספר קהילות ב[[פולין]].