הבדלים בין גרסאות בדף "סוגי טנקים"

נוסף בית אחד ,  לפני 10 שנים
מ
מ (בוט החלפות: צויד;)
הטנקים הכבדים הרוסיים, בנוסף ללקחים מהשטח, השפיעו על הגרמנים וגרמו להם לייצר טנקים כבדים משלהם. הטנקים הכבדים הידועים של גרמניה הנאצית היו ה[[טיגר]] סימן I ו II. טנקים אלה נודעו בכך שרוב טנקי בעלות הברית לא יכלו כלל לחדור את שריונם. כתוצאה מנידותם המוגבלת נעשה השימוש העיקרי בטנקים אלה במגננה, וטנקי ה[[טיגר]] הכבדים השיגו את הצלחתם הגדולה ביותר כאשר בלמו התקפות של טנקים קלים שעלו עליהם באופן ניכר במספרם.
 
בעלות הברית ייצרו גם הן טנקים כבדים, והצטיינו בכך בעיקר הסובייטים, שטנקי ה IS (ראשי תיבות של [[יוסף סטלין]]) שלהם היוו תשובה הולמת לטיגרים. האמריקאים בחרו לייצר טנקים בינוניים-כבדים, כמו ה-[[M26 פרשינג]] שהיו שימושיים יותר בלחימה התקפית, תוך שוויתרו על מעט מהמיגון.
 
אחרי מלחמת העולם השנייה, חלה ירידה בייצור הטנקים הכבדים והושם דגש על ייצור טנקים בינונים ומאוחר יותר על הגדלת השריון וכוח האש של טנקים, מהם התפתחו לטנקי מערכה. למרות זאת, עד שנות ה-70 של [[המאה ה-20|המאה העשרים]] עוד שירתו טנקים כבדים דוגמת ה-[[IS-3]] הרוסי, ה-[[M103]] האמריקאי, וה[[קונקרור (טנק)|קונקרור]] הבריטי.