|
המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין.
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[18671903]] נחפרהנוקתה המערה על ידי [[ארכאולוגהארכאולוג]] צרפתיהאמריקאי ג"א ברטון. מלאכת החפירה הושלמה על הארכיאולוג יוליוס יותם רוטשילד בשנת 1950. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]].
המערה מעוטרת במשקוף בצורת משולשגמלון. המשקוףבמשקוף מעוטר בצורות חקוקותעטורים בסלעמגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[קנתוסאקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בחקיקהבגילופים של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הנם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.
מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו כונהמהווה עלחלק ידימ"עיר הקברים" החוקריםאו ה"[[נקרופוליס]]", כלומר עיר המתים של ירושלים ב[[ימי בית שני]]. (על כך ראו ספרם של עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ג, עמ' 257-272. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג ה[[סלע|אבן]] המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה [[מערת האשכולות]] בגלל עיטורים בצורת [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#התפרחת|אשכול]] במשקוף הכניסה למערה.
הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו [[בדואים]] ובלילות ה[[חורף]] הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב ה[[פיח]] שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.
| 