תפיסת זמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
עריכה
שורה 1:
ב[[פסיכולוגיה]], '''תפיסת זמן''' היא מושג השייך לתחום ה[[פסיכולוגיה]], הנועדשנועד להסביר את ההבדלים בין אנשים, באופןמבחינת האופן בו הם מתייחסים ל[[זמן]] העומד לרשותם לשם ביצוע משימות שונות. מושג זה מתייחס גם להבדלים בהתנהגותו של אדם באירועים שונים, הבדלים המרמזים על תהליכי [[תפיסה]] שונים של הזמן העומד לרשותו של אדם, כשעליו לבצע מטלות אלו. </br>
 
תפיסת הזמן מושפעת הן ממאפיינים [[אישיות]]יים-פנימיים, והן מגורמים סביבתיים-חיצוניים.
 
==מאפיינים אישיותיים==
בהתמקדות במאפיינים הפנימיים של האדם, תפיסת הזמן נחלקת לשני צירים: '''דחיפות הזמן''' (time urgency) ו'''[[פרספקטיבה]] על הזמן''' (time perspective){{כ}}<ref>Waller, Conte, Gibson & Carpenter (2001). The Effect of Individual Perceptions of Deadlines on Team Performance. The Academy of Management Review, 26, 586-600.</ref>. צירים אלו יוצרים 4 טיפוסי אישיות הנבדלים זה מזה במאפיינים האישיותיים ובאופן ההתמודדות עם משימות.
<ref>Waller, Conte, Gibson & Carpenter (2001). The Effect of Individual Perceptions of Deadlines on Team Performance. The Academy of Management Review, 26, 586-600.</ref>
. צירים אלו, יוצרים 4 טיפוסי אישיות הנבדלים זה מזה במאפיינים האישיותיים ובאופן ההתמודדות עם משימות.
 
===דחיפות הזמן===
דחיפות זמן מתייחסת להרגשת הצורך בתגובה או פעולה מהירה, לצורך השגת מטרה מסוימת (או לאי קיום הרגשה זו).
 
</br>
את דחיפות הזמן ניתן לדמות לציר הנע בין "גבוה" ל-"נמוך". כלומר, הציר עובר בין '''דחיפות זמן נמוכה''', ל'''דחיפותלדחיפות זמן גבוהה'''.
* '''דחיפות זמן נמוכה''' - אנשים בעלי דחיפות זמן נמוכה מתאפיינים בהערכת יתר של הזמן שנותר להם על מנת לסיים את המשימה הניצבת בפניהם; חוסר מודעות לזמן; וקושי בהתמודדות עם מועד הגשה אחרון (deadline). אנשים אלו נוטים לתאר את התנהלותם במהלך משימות במשפטים כגון "הופתעתי כשנאמר לי פרק הזמן שעבר" או "הופתעתי כשנגמר הזמן".
====דחיפות זמן נמוכה====
אנשים בעלי דחיפות זמן נמוכה מתאפיינים ב:
</br>
1) הערכת יתר של הזמן שנותר להם על מנת לסיים את המשימה הניצבת בפניהם
</br>
2) חוסר מודעות לזמן
</br>
3) קושי בהתמודדות עם מועד הגשה אחרון (deadline)
</br>
אנשים אלו יטו לתאר את התנהלותם במהלך משימות במשפטים "הופתעתי כשנאמר לי פרק הזמן שעבר" או "הופתעתי כשנגמר הזמן".
 
* '''דחיפות זמן גבוהה''' - לעומתם, אנשים בעלי דחיפות זמן גבוהה מתאפיינים במודעות לזמן; תעדוף המשימות שעליהם לבצע; הכנת רשימות מסודרות של המשימות שלהם; בדיקה מתמדת של הזמן שעבר/נשאר; העמסת יתר של משימות למסגרת זמן, וניסיון להספיק הרבה בזמן קצר מדי; ואף קביעת deadline פנימי בנוסף לזה החיצוני. אנשים אלו נוטים לתאר את התנהלותם במהלך משימות במשפטים כגון "הייתה לי מודעות גבוהה לזמן שעבר".
====דחיפות זמן גבוהה====
לעומתם, אנשים בעלי דחיפות זמן גבוהה מתאפיינים ב:
</br>
1) מודעות לזמן
</br>
2) תעדוף המשימות שעליהם לבצע
</br>
3) הכנת רשימות מסודרות של המשימות שלהם
</br>
4) בדיקה מתמדת של הזמן שעבר/נשאר
</br>
5) העמסת יתר של משימות למסגרת זמן, וניסיון להספיק הרבה בזמן קצר מדי.
</br>
6) קביעת deadline פנימי, בנוסף לזה החיצוני
</br>
אנשים אלו יטו לתאר את התנהלותם במהלך משימות במשפט "הייתה לי מודעות גבוהה לזמן שעבר".
 
בצוות עבודה בו קיימים אנשים משני סוגי אישיות אלו, נוכחות של אדם עם דחיפות זמן גבוהה גוררת נוקשות יתר בצוות, גם אם הצוות צריך להיות [[יצירתיות|יצירתי]] (כמו צוותי [[מחקר ופיתוח|מו"פ]], [[משרד פרסום]]). בצוות זה לא תהה חלוקה לעבודה על מספר משימות במקביל, ובמקום זאת יהיה ניסיון לעבוד בטור, משימה אחת אחרי השנייה. אנשים השייכים לצוות והם בעלי דחיפות זמן גבוהה, יזכירו לעמיתיהם כל הזמן את הזמן שחולף.
</br>
 
בצוות עבודה בו קיימים אנשים משני סוגי אישיות אלו, נוכחות של אדם עם דחיפות זמן גבוהה גוררת נוקשות יתר בצוות, גם אם הצוות צריך להיות יצירתי (כמו צוותי [[מחקר ופיתוח|מו"פ]], [[משרד פרסום]]). בצוות זה לא תהה חלוקה לעבודה על מספר משימות במקביל, ובמקום יהיה ניסיון לעבוד בטור, משימה אחת אחרי השנייה. אנשים השייכים לצוות והם בעלי דחיפות זמן גבוהה יזכירו לעמיתיהם כל הזמן את הזמן שחולף.
עשויה להיות התנגשות בין אנשים בעלי סוגי אישיות שונים בממד דחיפות הזמן, וזו מובילה למתחים בגלל חוסר במילון מושגים משותף בתחום תפיסת הזמן.
</br>
קיימת התנגשות גדולה בין האישיויות וזו מובילה למתחים בגלל חוסר במילון מושגים משותף, או הבנה בסיסית.
 
===פרספקטיבה על הזמן===
[[פרספקטיבה]] מתייחסת לנקודת מבט מסוימת, הסתכלות ממקום ספציפי לעבר המטרה, ולא ממקום אחר.
 
</br>
פרספקטיבה על הזמן יכולה להיות מושפעת מגורמים [[גנטיקה|גנטיים]], [[תרבות|תרבותיים]], [[דת|דתיים]], מ[[חינוך]], מ[[משפחה]], מעבר תעסוקתי, ועוד.
 
</br>
כידוע, ציר הזמן נע בין העבר, ההווה והעתיד, וכך מתקיים גם בציר פרספקטיבת הזמן, הנחלק ל-
* '''פרספקטיבת זמן עבר''' (עליה לא ידוע הרבה)
</br>
* '''פרספקטיבת זמן הווה''' - אנשים בעלי פרספקטיבת זמן הווה נוטים להאמין שפעולות בהווה לא משפיעות רבות על העתיד, כלומר שפעולה מסוימת לא מגדילה את ה[[הסתברות]] שמטרה עתידית תושג. אנשים בעלי פרספקטיבה זו נוטים להשתמש במושג "למה לעשות היום את מה שאפשר לעשות מחר?". אנשים אלו חושבים שזה מיותר לעשות תוכניות עתידיות, לוקחים יותר סיכונים ופועלים באימפולסיביות<ref>Zimbardo, P.G., & Boyd, J.N., 1999. Putting time in perspective: A valid, reliable, individual-differences metric. Journal of personality and Social Psychology, 77: 1271-1288. .</ref>. בעל אישיות כזו ידחה ביצוע פעולות עד לרגע האחרון, דבר שיכול להוביל לחוסר עמידה בזמנים או לביצוע המטלה שלא על הצד הטוב ביותר. כאשר אדם כזה שייך לצוות עבודה, הוא גורם לצוות להיות פחות ממוקד אסטרטגית, לאחר בהגשת המטלות ולנהוג באימפולסיביות.
1) '''פרספקטיבת זמן עבר''' (עליה לא ידוע הרבה, ועל כן לא ייכתב עליה בהרחבה)
* '''פרספקטיבת זמן עתיד''' - אנשים בעלי פרספקטיבת זמן עתיד מאמינים שפעולה שנעשית בהווה מגדילה את ההסתברות שמטרה עתידית תושג. אנשים אלו הם מאוד מוכווני מטרה, בעלי יכולת גבוהה משל אחרים להסיק על תוצאות עתידיות, נוהגים להכין רשימות, משתמשים ביומן, ונוטים לענוד שעון. כשיש בצוות עבודה יותר אנשים מסוג זה, הצוות נוטה להיות "גמיש" יותר, ועושה יותר שינויים באסטרטגיות החשיבה שלו.
</br>
2) '''פרספקטיבת זמן הווה'''
</br>
3) '''פרספקטיבת זמן עתיד'''
 
===ארבעה טיפוסי אישיות בתחום תפיסת הזמן===
====פרספקטיבת זמן הווה====
שילוב שני סוגי הטיפוסים שתוארו בכל אחד משני הממדים, יוצר ארבעה טיפוסי אישיות:
לאנשים בעלי פרספקטיבת זמן הווה יש נטייה להאמין שפעולות בהווה לא משפיעות רבות על העתיד, כלומר שפעולה מסוימת לא מגדילה את ההסתברות שמטרה עתידית תושג. אנשים בעלי פרספקטיבה זו נוטים להשתמש במושג "למה לעשות היום את מה שאפשר לעשות מחר?".
* המארגן (Organizer) - בעל דחיפות זמן גבוהה ופרספקטיבת זמן עתיד. מתאפיין ב[[מודעות]] גבוהה לזמנים, בצורך בארגון משימות ומטלות, ובצורך רב בהישגים גבוהים.
</br>
* הדוחס (Crammer) - בעל דחיפות זמן גבוהה ופרספקטיבת זמן הווה. מתאפיין במודעות גבוהה לזמנים, בצורך בהפעלת שליטה, בצורך רב בהישגים גבוהים, בתחרותיות ובסבלנות מועטה ועצבנות.
אנשים בעלי מאפיינים אישיותיים של פרספקטיבת זמן הווה חושבים שזה מיותר לעשות תוכניות עתידיות, לוקחים יותר סיכונים ופועלים באימפולסיביות
* המספר והמשתף (Relator) - בעל דחיפות זמן נמוכה ופרספקטיבת זמן הווה. מתאפיין בתשומת לב מועטה לזמן שחולף, תשומת לב מועטה ל-deadline, בעל התנהגות אימפולסיבית, נוטה להתרכזות ביעדים בהווה וכן להתרכזות ביחסים בינאישיים.
<ref>Zimbardo, P.G., & Boyd, J.N., 1999. Putting time in perspective: A valid, reliable, individual-differences metric. Journal of personality and Social Psychology, 77: 1271-1288. .</ref>
* בעל-המעוף (Visioner) - בעל דחיפות זמן נמוכה ופרספקטיבת זמן עתיד. מתאפיין בתשומת לב מועטה לזמן שחולף, בתשומת לב מועטה ל-deadline, בהתנהגות אימפולסיבית ובהתרכזות ביעדים עתידיים.
.
</br>
בעל אישיות כזו ידחה ביצוע פעולות עד לרגע האחרון, דבר שיכול להוביל לחוסר עמידה בזמנים או לביצוע המטלה שלא על הצד הטוב ביותר. כאשר אדם כזה שייך לצוות עבודה, הוא גורם לצוות להיות פחות ממוקד אסטרטגית, לאחר בהגשת המטלות ולנהוג באימפולסיביות.
 
====פרספקטיבת זמן עתיד====
אנשים בעלי פרספקטיבת זמן עתיד מאמינים שפעולה שנעשית בהווה מגדילה את ההסתברות שמטרה עתידית תושג.
</br>
אנשים אלו הם מאוד מוכווני מטרה, בעלי יכולת גבוהה משל אחרים להסיק על תוצאות עתידיות , נוהגים להכין רשימות, משתמשים ביומן, ונוטים לענוד שעון.
</br>
כשיש בצוות עבודה יותר אנשים מסוג זה אז הצוות "גמיש" יותר, ועושה יותר שינויים באסטרטגיות החשיבה שלו.
 
===4 טיפוסי אישיות===
אם נאחד את שני סוגי הטיפוסים שתוארו עד כה, נקבל 4 טיפוסי אישיות, הניתנים לתיאור באופן הבא:
</br>
====המארגן (Organizer)====
בעל דחיפות זמן גבוהה ופרספקטיבת זמן עתיד.
</br>
מתאפיין במודעות גבוהה לזמנים, בצורך בארגון משימות ומטלות, בצורך רב בהישגים גבוהים.
====הדוחס (Crammer)====
בעל דחיפות זמן גבוהה ופרספקטיבת זמן הווה.
</br>
מתאפיין במודעות גבוהה לזמנים, בצורך בהפעלת שליטה, בצורך רב בהישגים גבוהים, בתחרותיות ובסבלנות מועטה ועצבנות.
====המספר והמשתף (Relator) ====
בעל דחיפות זמן נמוכה ופרספקטיבת זמן הווה.
</br>
מתאפיין בתשומת לב מועטה לזמן שחולף, תשומת לב מועטה ל-deadline, בעל התנהגות אימפולסיבית, נוטה להתרכזות ביעדים בהווה וכן להתרכזות ביחסים בינאישיים.
==== בעל-המעוף (Visioner)====
בעל דחיפות זמן נמוכה ופרספקטיבת זמן עתיד.
</br>
מתאפיין בתשומת לב מועטה לזמן שחולף, בתשומת לב מועטה ל-deadline, בהתנהגות אימפולסיבית ובהתרכזות ביעדים עתידיים.
 
==גורמים חיצוניים==
כשפרט, או צוות, מקבל משימה, מלבד תיאור המטלה שעליו לבצע, נאמר לו מה הוא מועד ההגשה, ה-deadline. מועדתיאור זההזמן הינושנותר הזמןלביצוע המטלה יכול להיעשות במספר מסגרות תיאור<ref>Sanna, והואParks, מאפייןChang נוסף& Carter (2005). The Hourglass Is Half Full or Half Empty: Temporal Framing and the Group Planning Fallacy. Group Dynamics: Theory, נדבךresearch, and נוסףpractice, של9, המשימה173-188.</ref>
<ref>Teigen, K. H., & Karevold, K. I. (2005). Looking back versus looking ahead: framing of time and work at different stages of a project. Journal of Behavioral Decision Making , 18, 229-246.</ref>. במידה ונאמר לאדם שיש לו "עוד 4 דקות להשלמת המשימה", עשויה להיווצר אצלו התחושה שיש לו עוד הרבה זמן לביצוע המטלה, ואז הוא עשוי להתרכז בהווה, ולהסתכל "קדימה" לעתיד. לחלופין, כשנאמר לו שנותרו "'''רק''' עוד 4 דקות להשלמת המשימה", מועברת הרגשה שנשאר מעט זמן לביצוע המטלה, ואז הוא עשוי להסתכל "מהעתיד" אחורה. כך, על ידי שימוש במסגרות, ניתן ליצור את צורת החשיבה המתאימה למאפיין אישיותי מסוים – הצגת הזמן הנותר לביצוע המשימה כ"קרוב" (פרספקטיבת זמן עתיד), או כ"רחוק" (פרספקטיבת זמן הווה).
</br>
 
תיאור הזמן שנותר לביצוע המטלה יכול להיעשות במספר [[מסגור|מסגרות]] תיאור
המסגרת שניתנת למשימה משפיעה גם על הביצוע בה: כשהזמן הנתפס הוא מועט, אנשים מספיקים לסיים את המטלה בזמן (או לפני הזמן); ואילו כשהזמן שנתפס הוא רב, אנשים נוטים לא להספיק את המשימה שניתנה להם. מסגרות של זמן שעבר מעבירות מסר של זירוז (וכדאי לבחור בהן במצבים בהם אין עמידה בזמנים). מסגרות של זמן שנותר מעבירות מסר מרגיע, שניתן להוריד את קצב העבודה (וכדאי לבחור בהן במצבים בהם יש עמידה בזמנים).
<ref>Sanna, Parks, Chang & Carter (2005). The Hourglass Is Half Full or Half Empty: Temporal Framing and the Group Planning Fallacy. Group Dynamics: Theory, research, and practice, 9, 173-188.</ref>
<ref>Teigen, K. H., & Karevold, K. I. (2005). Looking back versus looking ahead: framing of time and work at different stages of a project. Journal of Behavioral Decision Making , 18, 229-246.</ref>
.
</br>
במידה ונאמר לאדם שיש לו "עוד 4 דקות להשלמת המשימה", יוצרים אצלו את התחושה שיש לו עוד הרבה זמן לביצוע המטלה, גורמים לו להתרכז בהווה, ולהסתכל "קדימה" לעתיד. לחלופין, כשאומרים שנותרו "רק 4 דקות להשלמת המשימה", מעבירים את ההרגשה שנשאר מעט זמן לביצוע המטלה, גורמים לו להסתכל "מהעתיד" אחורה.
</br>
על ידי שימוש במסגרות, במקום לקחת אנשים עם פרספקטיבת זמן עתיד או פרספקטיבת זמן הווה, יוצרים את צורת החשיבה המתאימה למאפיין אישיותי מסוים – הצגת הזמן הנותר לביצוע המשימה כ"קרוב" (פרספקטיבת זמן עתיד), או כ"רחוק" (פרספקטיבת זמן הווה).
</br>
המסגרת שניתנת למשימה משפיעה גם על הביצוע בה – כשהזמן הנתפס הוא מועט, אנשים מספיקים לסיים את המטלה בזמן (או לפני הזמן); ואילו כשהזמן שנתפס הוא רב, אנשים נוטים לא להספיק את המשימה שניתנה להם.
</br>
מסגרות של זמן שעבר מעבירות מסר של זירוז (וכדאי לבחור בהן במצבים בהם אין עמידה בזמנים).
</br>
מסגרות של זמן שנותר מעבירות מסר מרגיע, שניתן להוריד את קצב העבודה (וכדאי לבחור בהן במצבים בהם יש עמידה בזמנים).
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 121 ⟵ 51:
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
[[קטגוריה:קבלת החלטות]]
 
[[en:Time perception]]