פיגול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שימושים מאוחרים בביטוי פיגול: לא בעברית העדכנית . קיים כבר מאות שנים, כפי שמוזכר בהמשך
שורה 18:
בעשיית הקורבנות קיימות ארבע פעולות בסיסיות: (א) שחיטת הקרבן, (ב) קבלת דמו בכלי (הנקרא "מזרק"), (ג) הולכת הדם בכלי אל המזבח (ד) וזריקת הדם על המזבח. לאחר מכן ישנה פעולה נוספת: הקטרת חלקים מגוף הקרבן בראש המזבח. אם הכהן חשב מחשבה פסולה - בעת אחד מארבע הפעולות הראשונות: הקרבן פסול. אך אם הכהן חושב מחשבה פסולה לאחר מכן, בשעת ההקטרה על המזבח: הקרבן אינו נפסל - מפני שזריקת הדם, המייצג את נפש הקרבן, היא היוצרת את הכפרה, ולאחר שהדם נזרק כהלכה - דבר אינו יכול עוד לפסול את הקרבן.
 
המחשבה הפוסלת את הקרבן יכולה להיות הן מחשבה '''לאכול''' מהקרבן אחרי הזמן שנקבע לאכילתו, או גםוהן מחשבה '''להקריב''' חלקים מהקרבן על המזבח לאחר הזמן המיועד לכך. מחשבות אלו נקראות "מחשבת חוץ לזמנו".
 
סוג נוסף של מחשבה הפוסלת את הקרבן, הינההיא כאשר הכהן חושב לאכול את הקרבן במקום שלא נועד לו. לכל קרבן יש תחום המותר לאכילה - ב[[עזרה]] או ב[[ירושלים]]. מחשבת הכהן לאכול את הקרבן מחוץ לתחום זה פוסלת את הקרבן. סוג זה נקרא "מחשבת חוץ למקומו". מחשבה זו על סטייה ממקום האכילה, חמורה פחות חמורהממחשבה מאשרעל סטייה ממסגרת הזמן - ולכן האוכל מן הקרבן אינו נענש בעונש החמור של [[כרת]]<ref>דינים אלו סוכמו בקצרה במשנה במסכת זבחים פרק ב משנה ג.</ref>.
 
== שימושים מאוחרים בביטוי פיגול ==