חזית הדון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25:
ב-19 בנובמבר 1942 פתחו כוחות חזית הדון במתקפה על הכוחות הגרמניים שניצבו מולם במסגרת [[מבצע אורנוס]], מתקפת הנגד הסובייטית באזור סטלינגרד. ערב מתקפת הנגד כללה החזית 3 ארמיות רב-חייליות (הארמיה ה-24, הארמיה ה-65 והארמיה ה-66) בסיוע ארמיית האוויר ה-16. תחת פיקודה היו 22 דיביזיות חי"ר, קורפוס טנקים, ו-3 בריגדות טנקים עצמאיות. היעד העיקרי של החזית במסגרת תוכנית "מבצע אורנוס" היה לרתק את שני הקורפוסים הגרמניים, שהחזיקו בקו החזית מולה, בעוד המתקפה הסובייטית העיקרית מונחתת על [[הארמיה הרומנית ה-3]] ממערב לנהר הדון במטרה לכתר את הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד. למרות שהארמיות ה-24 וה-65 של החזית לא הצליחו לכתר את הקורפוס הגרמני ה-11 ממערב לעיקול נהר הדון, הם אילצו אותו לסגת תוך מספר ימים לגדה המזרחית של הנהר, לאחר שספג אבידות כבדות בכוח אדם ובציוד.
 
לאחר שבראשית דצמבר 1942 נכשלו מספר ניסיונות סוביטיים לחסל את הכוחות הגרמניים, שכותרו בכיס סטלינגרד, הבין הפיקוד הסובייטי העליון שמדובר במבצע מורכב, ושיש צורך לרכז כוחות גדולים לצורך המשימה. [[רוקוסובסקי]] הופקד על תיכנון המבצע לחיסול כיס סטלינגרד (שקיבל את השם [[מבצע טבעת]]) וקיבל פיקוד על כל הכוחות הסוביטיים שנועדו לקחת חלק במבצע. בנוסף לשלושת הארמיות המקוריות של חזית הדון, הועברו תחת פיקוד החזית הארמיה ה-21 שלמ[[החזית הדרום-מערבית]] וכן שלוש ארמיות שהשתייכו למ[[חזית סטלינגרד]] (הארמיות ה-62, ה-64 וה-57) תחת פיקוד החזית לצורך המבצע המתוכנן.
 
ב-10 בינואר 1943 פתחו כוחות חזית הדון במתקפה הסופית על כיס סטלינגרד לאחר הרעשה ארטילרית כבדה. הכוחות הגרמניים המכותרים התגוננו בעקשנות, אך לאחר שלושה שבועות של קרבות קשים, במהלכם נהרגו כ-100 אלף חיילים מכוחות הציר, נכנעו שרידי [[הארמיה השישית]] ב-2 בפברואר 1943. לאחר השלמת חיסול כיס סטלינגרד פורקה המפקדה של חזית הדון, ורוקוסובסקי הועבר לפקד על [[החזית המרכזית]].