פרשנות קופנהגן – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
(←‏משמעויות פילוסופיות של הפרשנות: נראה לי שהניסוח הזה טוב יותר. תקנו אותי אם אני טועה.)
מאין תקציר עריכה
'''פרשנות קופנהגן''' היא אחת הפרשנויות של [[מכניקה קוונטית|מכניקת הקוואנטיםהקוונטים]], המשויכת לפיזיקאי [[נילס בוהר]] ותלמידיו (אשר מקום מושבם היה בעיר [[קופנהגן]] שב[[דנמרק]]). על פי פרשנות זו, גדלים פיזיקליים קיימים ומוגדרים היטב רק לאחר שנמדדו בפועל על ידי מערכת מדידה מוגדרת היטב (בוהר השתמש במונח "מערכת מדידה" במקום המונח "צופה" כדי להימנע מבעיות תאולוגיות בנוגע ל[[תודעה]] ול[[נפש]]). כלומר, גודל פיזיקלי כלשהו נקבע רק בעת ביצוע המדידה, וקביעה זו של ערכו היא אקראית לחלוטין. הפרשנות גורסת כי לצופה ישנה משמעות מכרעת בקביעת הגדרות תוצאת הניסוי. כלומר, הצופה יכול באורח שרירותי לקבוע אם ה[[אלקטרון]] הוא [[גל]] או [[חלקיק]] בכפוף לאופי ה[[ניסוי]] שאותו הוא מחליט לבצע ([[דואליות גל-חלקיק]]). לפני המדידה האלקטרון נמצא במצב קוונטי שהוא [[סופרפוזיציה]] של כל המצבים האפשריים, בצירוף ההסתברות למדוד כל מצב. אחריה, האלקטרון נמצא במצב מוגדר (המצב בו הוא נמדד) ונשאר במצב זה. <br /> ראוי לציין שאף בין בוהר לתלמידיו לא שררה אחידות-דעות מוחלטת, כך למשל נחלקו הוא ו[[ורנר הייזנברג]] בשאלת ממשותה של פונקציית הגל.
 
פרשנות זו, הגם שהיא הנפוצה ביותר כיום, סובלת מבעיות חריפות ומהותיות. החריפות שבהן הן "קריסת פונקציית הגל", אי-ה[[דטרמיניזם]] הטבוע בתאוריה (לכן פרשנות זו נקראת "הפירוש ההסתברותי למכניקת הקוונטים"), [[בעיית המדידה]] וכן פרדוקסים לוגיים בנוגע לקיומם של דברים וגדלים פיזיקליים בממשות, ביניהם: [[החתול של שרדינגר]] ו[[הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן]].