ניסוי מחשבתי – הבדלי גרסאות

ניסוי מחשבתי עשויי להחליף ניסויי אמיתיאמתי כאשר הוא מוכיח שההשערות המקובלות סותרות זו את זו או שאינן מובנות כהלכה וכאשר עריכת ניסיון אמיתיאמתי אינה אפשרית. אולם, לניסויי מחשבתי אין כחכוח שכנוע כשל ניסוי אמיתיאמתי.

'''ניסוי מחשבתי''' שימש להצגת שאלות ב[[פילוסופיה]] כבר ב[[יוון העתיקה]]. דוגמה מפורסמת לכך היא [[משל המערה של אפלטון]], אך יש ניסויים מחשבתיםמחשבתיים עוד מהתקופה שקדמה ל[[סוקרטס]]. במה שמכונה כיום [[פיזיקה]] נוצרו ניסויים מחשבתיים רבים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובפרט ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], אך דוגמאות ניתן למצוא כבר בזמנו של [[גלילאו]].

[[אייזק ניוטון]] שם לב שאם דוחפים קובייה על שולחן [[עץ (חומר גלם)|עץ]] היא תעצרתיעצר מיד. שופכים על השולחן [[מים]] והיא תעצרתיעצר כעבור זמן מסוים. דוחפים קובייה על [[קרח]] ויקחוייקח לה זמן רב להיעצר. ניוטון, שידע על תכונות ה[[חיכוך]] ומקדמי החיכוך של עצמים, הבין שככל שיש פחות חיכוך, כך תנועתו של הגוף נוטה להימשך יותר זמן. ניוטון לקח במחשבתו את ה[[גבול (מתמטיקה)|גבול]] של סדרת ניסויים בהם כלבכל פעם הוקטן מקדם החיכוך של המשטח קטן, והסיק שכאשר אין חיכוך ולא פועל שום כוח (מפריע) על הגוף – הוא ימשיך לנוע ללא גבול. זה חוק ההתמדה של ניוטון -– גוף שלא פועל עליו שום כוח יתמיד בתנועה בקו ישר ב[[מהירות]] קבועה.