חזקת הגוף – הבדלי גרסאות

==עליונות כלפי חזקות אחרות ==

לפי שיטת התוספות, לחזקת הגוף ישנה עוצמה מיוחדת מול כל חזקה אחרת; כאשר חזקת הגוף מנוגדת לכל חזקה אחרת, תכריע תמיד חזקת הגוף. עם זאת, כאשר חזקת הגוף מתנגדת ל[[חזקת ממון]], הדבר שנוי במחלוקת [[רבן גמליאל]] ו[[רבי יהושע]].{{הערה|{{בבלי|כתובות|עה|ב}}.}} למרות המחלוקת, גם רבי יהושע, שסבור כי למעשה חזקת ממון גוברת, מודה כי חזקת הגוף היא החזקה ביותר מכל החזקות האחרות.{{הערה|[[תוספות]], שם.}} ההלכה נפסקה כרבן גמליאל, שחזקת הגוף מכריעה גם את כוחה של חזקת הממון.

 

שונותה של חזקת הגוף משאר החזקות, היא בכך שהיא השתנות אמיתית ומציאותית, והיא השתנות גוף מסוים, אדם או חפץ אחר, ממצב מסוים למצב אחר. דוגמאות אחדות הנידונות בתלמוד הם: היוולדות מחלות ומומים גופניים באדם{{הערה|שם.}}, השתנות [[נגע הצרעת|נגעים]] מנגע טהור לנגע טמא וההפך{{הערה|{{בבלי|חולין|ט|ב}}.}} לעומת זאת, השתנות רוחנית אינה נחשבת לחזקת הגוף, כגון החזקה האומרת כי אשה שהיתה "פנויה" - כלומר לא נשואה, שאיננה נשואה, או "חזקת טהרה" האומר כי חפץ שהיה טהור לא נטמא.

==חזקת מקווה==

ה[[שב שמעתתא]] כותב בשם ה[[תוספות]]{{הערה|כך הוא מבאר בתוספות בכתובות עה, ב, בתירוץ [[ריב"א]].}} שגם השתנות של [[מקווה]] ממקווה כשר למקווה טמא אינה נחשבת לחזקת הגוף, ולמרות שההבדל בין מקווה כשר - שיש בו ארבעים [[סאה]] מים לבין מקווה שאין בו ארבעים סאה, היא השתנות מציאותית. את הסיבה לכך מסביר ה[[שב שמעתתא]] בכך, שגם השתנות המקווה אינה השתנות מציאותית, שכן המים עצמם אינם משתנים אם הם במקווה או מחוץ לא, ולכן נחשב הדבר להשתנות רוחנית.

 

לעומת זאת, רוב הראשונים{{הערה|ראה ב[[רשב"א]] ורוב הראשונים שם.}} סבורים שגם במקווה תקף הכלל של חזקת הגוף. לפי שיטת רבי [[שמעון יהודה שקופ]]{{הערה|[[שערי יושר]], חלק א' שער החזקות פרק ג'.}} זו היא שיטת ה[[תוספות]] עצמו גם כן.

==עליונות חזקת הגוף מול שני חזקות==

לפי שיטת התוספות, עליונותה של חזקת הגוף מקנה לה עדיפות גם מול שני חזקות אחרות, ולא רק מול חזקה אחת, שכן עליונותה של חזקת הגוף אינה משום שהיא מתמודדת עם החזקות האחרות ומכריעה אותם, אם כך, לא היתה חזקת הגוף יכולה להתמודד עם שני חזקות המתנגדות לה, אלא שבמקום חזקת הגוף אין דנים אחרי חזקות אחרות כלל אם חזקות אלו הם מסוגת "חזקה קמייתא"{{הערה|ולא חזקות מסוגת "חזקה אין אדם מתפייס במומין" שאינה משתייכת לסוגה זו.}} שכן, חזקת הגוף דנה על עצם הספק, על גוף הדבר אם השתנה או לא, ולכן כאשר קיימת הכרעה מצד חזקת הגוף, אין לנו לדון בחזקות האחרות שאינם בגדר '''הכרעה''' אלא בגדר '''הנהגה במקום ספק'''.

===עליונותה של חזקת מקווה מול שני חזקות אחרות===

על כלל זה, ישנה סתירה לכאורה מגמרא ב[[מסכת נדה]], בה מדובר אודות [[מקווה]] שנמדד שיש בו ארבעים סאה והוא כשר לטבילה, אך לאחר שטבלו בה נמדד המקווה שוב והתברר כי אין בו ארבעים סאה, וממילא מתעוררת השאלה האם בשעת הטבילה, היה המקווה כשר לטבילה, או שהוא כבר נפסל לפני הטבילה. במקרה כזה מסיקה הגמרא ב{{בבלי|נדה|ב|ב}} כי מי שטבל במקווה במצב זה, נותר בטומאתו הראשונה, שכן יש לו "חזקת טמא" האומרת כי כשם שהיה טמא עד עכשיו כך הוא טמא גם לאחר הטבילה כל עוד לא יוכח אחרת, וכן יש גם [[חזקה דהשתא]] האומרת כי כשם שהמקווה נמצא חסר בעת המדידה האחרונה, כך הוא היה חסר בעת המדידה הראשונה. לפי השיטה הסבורה כי במקווה ישנה חזקת הגוף שהמקוה לא השתנה, מתעוררת השאלה כיצד משתווה הלכה זו עם ההלכה האומרת שלחזקת הגוף ישנה עדיפות על פני כל החזקות האחרות.

 

על שאלה זו ישנה שלושה תירוצים, המיישבים את כל השיטות: א. לפי שיטת השב שמעתתא (בשם התוספות), אין בחזקת מקווה חזקת הגוף כלל, וממילא אין השאלה קשה. ב. לפי שיטת שאר הראשונים, לחזקת הגוף אכן אין כל אלימות מול '''שני''' חזקות אחרות.

===חזקת הגוף מסייעת רק לגוף עצמו===

ג. התירוץ השלישי, הוא לפי שיטת רבי שמעון יהודה שקופ (בשם התוספות), ועל פי דברי התוספות בעצמם במקום אחר{{הערה|שם עו, א. וכן היא שיטת רש"י שם.}}, שחזקת הגוף מכריעה את הספק רק כאשר מדובר בספק על אותו גוף עצמו בו ישנה את החזקה; ולדוגמא: כאשר מתגלים מומים גופניים בגופה של אשה שנישאה ב[[נערה (הלכה)|נערותה]], ומתעורר ספק האם המומים היו קיימים כבר בשעת הנישואין וממילא אין לה [[כתובה]], או שמא אירעו המומים לאחר הנישואין ואם כן יש לה כתובה, במקרה כזה סבור [[רב אשי]] כי ההלכה תשתנה בהתאם למצב בו התגלו המומים: אם התגלו המומים לאחר הנישואין, כאשר היא ברשות עצמה והכתובה היא זכות ממונית של האשה עצמה, במקרה כזה תכריע חזקת הגוף של '''האשה''' על דין הכתובה של '''האשה''' עצמה. לעומת זאת, אם התגלו המומים לאחר ה[[אירוסין]] - אם כי לפני הנישואין, בעוד שהאשה ברשות אביה והכתובה שייכת לאביה, במקרה כזה לא תוכל להכריע חזקת הגוף של '''האשה''' על דין הכתובה של '''האב'''.