פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הגהה
'''קבורת הלב בנפרד מן הגוף''' היא [[מנהג]], בו נהגו לגבי אנשים מפורסמים (לרוב מלכים) [[מוות|שהלכו לעולמם]], הקשור, כפי הנראה, לפולחן שרידי ה[[קדוש נוצרי|קדושים]] ב[[הנצרות הקתולית|כנסייה הקתולית]] ב[[ימי הביניים]]. בתקופה זו (ובימי הקדם) ייחסו ל[[לב האדם|לב]] תכונות כמרכז הרגש, והאומץ. ביטויים כגון "אמיץ לב" או "רחום לב" נותרו מאז. קבורת הלב בנפרד מהגוף באה לפזר מבחינה סמלית את התכונות החיוביות המיוחסות לקבורתו של אדם חיובי, ולהעביר חלק מהן למקום נוסף, במקום שתהיינה מרוכזות במקום אחד. כאשר התכונות החיוביות - אומץ, יושר, רחמים, נדיבות, מצויות הן בקברו של הגוף, והן במקום בו טמון הלב.
 
סוג נוסף של קבורת הלב בנפרד מן הגוף הינו עקב נסיבות מורבידיות שונות, כגון מקרהו של [[לואי ה-17]] שיידון להלן, בו הושלך הילד האומלל אל קבר עניים משותף וללא שם, אך לבו נלקח על ידי רופא מלוכןמלוכני, ונשמר במשך מאתיים שנים.
 
[[תרומת אברים|תורמי אברים]] נקברים בנפרד מלבם, המושתל ב[[חזה|חזהו]] של אדם אחר, מקבל התרומה, ולרוב נקבר עמו עם מותו, אשר יכול להיות אף שנים רבות לאחר מכן. אך זו תוצאת לוואי של הצלת חיי אותו אדם, ולא קבורה מכוונת בנפרד.
* לבו של [[ג'ון באליול]], שהיה דוכס, ואביו של מלך [[סקוטלנד]] אשר נשא את אותו השם, הוצא מגופתו על ידי אשתו הנאמנה דבורגילה, הליידי מגולווי. האישה הניחה את הלב בקופסת שנהב, והייתה סועדת את ארוחותיה כשהלב "סועד" לצידה, (הארוחה עצמה הייתה ניתנת לאחר מכן לאביונים) דבורגילה מתה בשנת [[1290]], ונקברה כשלבו של בעלה בין זרועותיה.
 
* לבו של [[רוברט דה ברוס]] מלך סקוטלנד האגדי, אשר הביס את הבריטים בראשותו של [[אדוארד השני]] ב[[קרב באנוקברן]] והשיג את עצמאותה של ארצו, נמסר עם מותו בשנת [[1329]] לאביר ג'יימס דאגלס "השחור". דאגלס לקח את הלב עמו במסעו ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. כאשר עגן ב[[ספרד]] ראה לפתע קבוצת [[אסלאם|מוסלמים]] מתקיפים נוצרים. הוא הטיל עצמו למערכה, כשלפניו השליך את קסדת הכסף המכילה את לבו של רוברט דה ברוס. דוגלאסדגלאס לא שרד את הקרב. שנים רבות לאחר מכן הוחזרו לבו של דוגלאסדגלאס ולבו של רוברט דה ברוס לסקוטלנד על ידי סר ויליאם קית'. בשנת [[1921]] התגלה מכל קטן עליו נכתב כי הוא מכיל את לבו של רוברט דה ברוס בכנסיית "מלרוז אבי" דרומית ל[[אדינבורו]]. הלב נקבר מתחת לרצפה שוב, והוצא שוב בשנת [[1996]] לאחר שחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] נוספות התבצעו במקום. הלב טמון כיום במלרוז אבי, ושלט מכריז על מקומו. ברוס עצמו טמון בעיירה דנפרמליין (Dunfermline).
 
===מלכי צרפת===
רבים ממלכי [[צרפת]] נטמנו כשלבם מחוץ לגופם. ובמשך תקופה מסוימת היה זה מנהג מקובל. מיוחד הוא מקרהו של הדופין, המכונה [[לואי ה-17]], אשר נשאר בחיים לאחר עריפת ראשו של אביו בזמן [[המהפכה הצרפתית]]. הדופין מת בן 10, כשהוא עני ואין אדם אשר יתמוך בו. גופו הושלך לקבר ללא שם, אך רופא מלוכני שצפה בקבורה הצליח לעקור את לבו של הדופין, ולשמרו ב[[פורמלין]]. הלב עבר גלגולים שונים במשך מאתיים שנים, ולבסוף הוחזר לצרפת בשנת [[1975]]. לאחר שבדיקת [[DNA]] אישרה כי האיבר קשור גנטית לקווצת שער שנותרה מאמו של הדופיןאמו, [[מארי אנטואנט]], נקבר הלב בכנסייה בסן דני בפריז, בטקס רב רושם, על ידי מלוכנים ואנשי כנסייה צרפתים, ב־[[8 ביוני]] [[2004]].
 
===מלכי בית הוהנצולרן===
 
===מלכי בית הבסבורג===
היה זה מנהגם של מלכי [[בית הבסבורג]] להיטמן בשלושה חלקים: הגוף עצמו נטמן בקפלת הקיסרים, בכנסייה הקפוצ'ינית ב[[וינה|ווינה]], בעוד שחלקי הגוף הפנימיים נקברו במקום אחר, ואילו הלב נטמן ב"אוגוסטינר קירכה" בסמוך, אך בנפרד. הנוהג נשמר בין [[1600]] בערך ל-[[1872]], אך אף ליבולבו של קיסר אוסטריה האחרון, [[קרל הראשון, קיסר אוסטריה|קרל הראשון]] נקבר בווינה, בנפרד מגופו, שנקבר ב[[איי מדירה]], מקום גלותו ומותו.
 
===מלכי בוואריה===