רדיוס אטומי – הבדלי גרסאות

ה'''רדיוס האטומי''' של [[יסוד כימי]] הוא ביטוי לגודל אופייני של ה[[אטום]]. ה[[רדיוס]] נמדד כמרחק בין [[גרעין האטום]] לבין הגבול ב[[רמת אנרגיה|רמת האנרגיה]] האחרונה של ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] המקיפים את הגרעין. משום שהגבול אינו יכול להיות מוגדר בצורה מדוייקת מבחינה פיזית, ישנם מספר מדדים ל[[רדיוס|רדיוסו]] של ה[[אטום]].<br />

את המושג עצמו קשה [[הגדרה|להגדיר]] בגלל של[[אלקטרון|אלקטרונים]] אין מסלול הקפה מוגדר או טווח הקפה מדוייק. בנוסף לכך, כאשר מדובר על ריכוז מולקולות (ולא על מולקולה בודדת) [[אורביטל|ענן האלקטרונים]] ב[[אטום|אטומים]] בדרך-כלל חופף בחלקים מסויימים, וחלק מה[[אלקטרון|אלקטרונים]] עלולים לשוטט לאזור חופף בין שני א[[אטום|טומים]] או יותר.<br />

למרות קשיים אלו, יודעים היום שרדיוס [[אטום]] מבודד נע בין 30 ל 300 [[פרמי (יחידה)|פטאמטר]], או בין 0.3 ל3ל-3 [[אנגסטרום]].