דוד דבית הלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
בהקדמתו לספר מציין המחבר שבניגוד לנוסעים אחרים ששהו בכל מקום זמן קצר בלבד, הוא נהג לשהות בכל מקום בו ביקר זמן ממושך, עובדה שאיפשרה לו לעמוד על מצבם של בני המקום ועל אופיים ומנהגיהם: {{ציטוט|תוכן="ודאי יתמה קהל הקוראים למספר התושבים שאני מציין, שאינו מתאים למספרים שבפי שאר הנוסעים. על כך אני משיב, ששאר הנוסעים לא ידעו כמוני את התושבים ואת לשונותיהם. הללו נסעו כאנשים גדולים ולא שהו זמן מרובה במקום אחד, ולפיכך לא יכלו כלל להכיר את כל מעמדות העם כדי לעמוד על מספריהם ומנהגיהם, ואילו אני הכרתי היטב את כל. מעמדות העם ואת לשונותיהם, וישבתי במקום אחד חמשה-עשר יום לפחות, ויש ששהיתי מחודש ועד שנה".}}
 
בתיאור מסעותיו מתאר דוד דבית הלל את מה שראה בעיניו, שמועות ששמע, את מספר הנפשות בכל מקום ואת מנהגיהםמנהגי הקהילות היהודיות השונות ויחסם עם שכניהן. נושא נוסף המופיע בספרו הוא החיפוש אחר מקום הימצאם של [[עשרת השבטים]] ועדויות על גורלם, נושא בו התעסקו אנשים נוספים בני אותה תקופה. עדויותיו משמשות מקור חשוב לחקר היישוב היהודי בארץ ישראל ובקהילות המזרח במאה ה-19.
 
אברהם יערי תיאר את עבודתו של דוד דבית הלל:{{הערה|{{דעת|אברהם יערי|daat/kitveyet/mahanaim/haksharim-2.htm|הקשרים בין יהודי פרס וארץ ישראל}}}} {{ציטוטון|יש באפיו של ר' דוד דבית-הלל מסקרנותם העמוקה של חוקרים-נוסעים מובהקים. בעיניים פקוחות הוא מסתכל בכל מה שהוא פוגש בדרכו. הוא מדייק בדבריו ואינו מתאר בדרך כלל אלא מה שראה בעיניו, ואם יזדמן לו לספר מפי השמועה, יאמר בפירוש: דבר זה לא ראיתי אלא כך שמעתי}}.