|
רבי '''דוד דבית הלל''' היה [[נוסע]] י[[הודי]] בן [[המאה ה-19]] שערך מסע מ[[ארץ ישראל]] ל[[הודו]].
ר'רבי דוד דבית הלל, [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]], מצאצאי רבי הלל ב"ר נפתלי הרץ בעל ספר "בית הלל" (תנ"א-1691){{כ}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21728&pgnum=174 מסעות רבי דוד דבית הלל. התקצ"א] (על הודו), בתוך '''"בני ישראל": פסקי הלכה ומקורות לבירור דינם ושאלת מוצאם''', ירושלים: הרבנות הראשית לישראל, תשכ"ב-1962, עמ' קסט, באתר [[Hebrew Books]].}} [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] מ[[וילנה|ווילנה]] לארץ ישראל בשנת [[1815]] כחלק מ[[עליית תלמידי הגר"א]], והתיישב ב[[צפת]]. ב-[[1824]] יצא למסע שעבר דרך [[ארץ ישראל]], [[סוריה]], [[כורדיסטאן]], [[ארם נהריים]], [[המפרץ הפרסי]] ו[[הודו]]. כעבור 5 שנים מתחילת מסעו הגיע להודו, שם שהה ארבע שנים במהלכן הדפיס ספרבעיר המתעד[[צ'נאי|מדרס]] אתקיצור מסעותיומספר בעבריתתיעוד וקיצורמסעותיו ממנובשפה באנגליתהאנגלית. בשנת [[1939]] מצא [[אברהם יערי]] את הספר במהדורתו האנגלית, ויחד עם ד"ר ולטר יחיאל פישל הדפיסו מחדש בעברית, השפה המקורית בה נכתב הספר.
בהקדמה לספר מציין המחבר שבניגוד לנוסעים אחרים ששהו בכל מקום זמן קצר בלבד, הוא נהג לשהות בכל מקום בו ביקר זמן ממושך, עובדה שאיפשרה לו לעמוד על מצבם של בני המקום ועל אופיים ומנהגיהם: {{ציטוט|תוכן="ודאי יתמה קהל הקוראים למספר התושבים שאני מציין, שאינו מתאים למספרים שבפי שאר הנוסעים. על כך אני משיב, ששאר הנוסעים לא ידעו כמוני את התושבים ואת לשונותיהם. הללו נסעו כאנשים גדולים ולא שהו זמן מרובה במקום אחד, ולפיכך לא יכלו כלל להכיר את כל מעמדות העם כדי לעמוד על מספריהם ומנהגיהם, ואילו אני הכרתי היטב את כל. מעמדות העם ואת לשונותיהם, וישבתי במקום אחד חמשה-עשר יום לפחות, ויש ששהיתי מחודש ועד שנה".}}
|
